לפי הקליפ, הייתי בטוח כי השיר נכתב ל"חתונה ממבט ראשון", אחרת מה מהות התסריט? הטקסט? חוסר היכולת להתקדם ביחסים. סימני השאלה. תחושת הזרות, המוזרויות, ההתלבטויות. לא לקחת ללב. אוהבים לא אוהבים. טוב להם – לא טוב להם. עובד, לא עובד.
נתאר את מה שעובר על הדוברת כפתיל קצר ביחסים. אם העזר כנגד לא מיישר איתה קו, אם הוא סוטה מהמסלול שלה, אז חבל"ז. היא תפנה לכיוון הנגדי, ושיחפש אותה בסיבוב. לא חייבת לו שומדבר כי "אתה לא מבין תגרוב". לפי
המשקפיים של נויפלד חוגגים בגדול יחד עם גלי עטרי. תביטו בקליפ. נויפלד בתוך ההצגה, חלק ממנה. המפיק, היוצר נמצא בתוך השיר הריקודי הזה, מנצח עליו, מפזז איתו. פרומו לתעשיית נויפלד? לגיטימי? מצד שני, אם אין הוא לו – מי לו?
אני מאלה שקורא טקסטים לפני שמאזין ליצירה השלמה. רום שינדלר כתבה שיר שנראה כמו תרגיל טכני בסדנא לכתיבת שירים. שינדלר מביעה געגוע לאהוב אחרי שנה שנפרדו. הרגשות צפים מחדש. היא מבקשת לחדש יחסים לאט ובהדרגה. השיר כתוב פשוט, חסר ברק
האהבה שהיתה ביניהם הפכה לניכור עמוק, שמשרה תחושה של אופל (צל) והרגשה של צלילה לתהום. עם זאת המיוסר לא בוחר לותר על הקשר, והוא מפנטז על איך ירגיש הלב, כשייפגשו שוב בחלוף הזמן. הוא מאשים אותה בניכור שנוצר ביניהם. השימוש
הנוכחות שלו עושה אותה טובה יותר, חכמה יותר וגם מאמינה יותר – מספרת שוהם טפיארו למי שנוכח-לא נוכח בחדרה-בחייה. בקשת ה"תישאר" מעידה על עומק הגעגוע. זה אומר לקום איתו, לחוש את לטיפתו. "ככה החיים היו יותר הגיוניים". בתוך תעצומות הרגש,
שיר אהבה שהוא וידוי, שהוא קינה, שהוא דרמה. למה צרפתית? כי צרפתית היא שפת אימו? שפת האהבה? ה"מון-אמור" יכול בקלות להפוך קיטש. אצל גבריאל הוא נשמע שנסון סוער שיש בו להט "ספרדי", ספוקן וורד, ומשהו שנשמע ניו-סקול היפ הופ. הדובר עושה שימוש
