אז מה רוצה אורי ביילין מעצמו? מהו השיט הזה בחייו? את הטקסט הזה הייתי מעביר לבחינת פסיכולוג. הוא היה מחזיר לאורי שאלות לגבי מהות הכאב, הפחד, הניסיון להתנחם באוכל, באלכוהול, ומה חש הדובר שהוא מכנהו "שיט", ומהי סיבת ההלקאה העצמית.
"לצפצף עליך" הוא ביטוי שכמעט כבר לא משתמשים בו. הוא אומר – חוסר יחס, חוסר איכפתיות, זלזול מוחלט. אורי ביילין הציף את שירו בביטוי בהתייחס לגברת מסוימת, שכמעט שכח ממנה, ששבה לסביבה. מדובר בנרקסיסטית ברמה קיצונית – אנוכית, יהירה. מבחינתה
הרוב מחפשים את ה"לואו קוסט", הכי זול, הכי עממי, הטיסה שרוצים להתרברב איך סידרו את המערכת, זו שגרת החיים כמו עוד פוסט שרץ ברשת. מצד שני, אתה נמצא בקומה השביעית בבנין מגורים, לא בדיוק שגרתי, ועוד מול מישהי שלא קולטת ולא
מה עושים כשבידי המאזין לשיר אין מידע חוץ שירי חיוני על משמעותו? המילים עפות באוויר ונשארות תלושות, לא נאחזות בדבר, שבהן רצו להיאחז. יש כאן ללא ספק בעיה. כותב שורות אלו שקיבל גם את המידע (החוץ שירי), ניצל את יתרונו
"שכונת המצליחים" אינה הבעיה, אפילו לא הפגישה המוזרה עם אלוהים במעלית, אלא הנפש הבוכה. הפרספקטיבה הסוציו-אקונומית היא רק רקע למצוקה הפנימית. את הנפש הזו מצליח אורי ביילין להביע בשיר הקצר, להעניק למילים תוכן אמוציונאלי נוגה החל מצלילי הפסנתר בפתיחה, המשך
אורי ביילין מתקשה להבהיר את סיטואציית הפרידה/ השתחררות ממי שהייתה אתו. הוא מציין עובדה אחת : "כל מי שאת נגמר" (מבחינתו – אכן נגמר, כי הרי היא לא מתה). ההמשך אינו מבהיר מה גרם לנתק, מי היוזם ומי האשם, האם
ככה לא כותבים היום – במורכבות מלודית והרמונית שכזו. אורי ביילין (בנו של יוסי ביילין) מוציא סינגל ראשון מתוך פרויקט "הבכירים + אורי". הבכיר הראשון שנחשף – מיקי גבריאלוב. שיר געגועים לאהובה. חלל שהותירה מלא בזיכרונות, שאינם מרפים. זהו שיר
