אושר כהן

מה קרה לעומר אדם, שהיה לו דחוף להוציא אי.פי של חמישה שירי קינה ואכזבה  על פגיעותו של גבר מאישה שהיא כבר לא איתו  או שהיא לא בראש שלו? משהו קריטי שקרה לו, או שזה הראש השיווקי שלו?. יש תשובה אחת:

מה רוצה אושר כהן? שנשתתף איתו בשרטוט קווים לדמותו בהווה ובעתיד? השיר הוא מונולוג מבולבל עמוס פרטים, שניכר כי נכתב בהתרגשות, אבל התוצאה היא השתפכות אקראית  אחורה וקדימה שנועדה כמו לפרוץ מחסומי כתיבה, שמתחברת לטקסט לא קוהרנטי שהוא  תפסת מרובה

לפרידה מבת/ בן זוג  יש כוח רב הפועל על הרגשות, ולעיתים נדמה שלא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. פרידה היא סוג של משבר נפשי מסעיר ומבלבל. אסי ישראלוף שר סערת רגשות הנובעת מכך שמנגנוני ההגנה לא לגמרי בשליטתו. רגשות

גם הראל סקעת מאמץ טקסט נדוש של מתקרבן שאהובתו נטשה אותו. היא חסרה לו, ומי זה שישן שם במקומו, שמן הסתם מזכיר לה אותו. כאמן שצבר הרבה שעות שירים ובמה – האם לא נקעה נפשו מהמיחזור של שירי פגועי אהבה

הכאב על אובדן האהוב כל כך גדול, שגם כדורים כבר "לא עוזר" (שגיאת דיבור מכוונת). נסרין קדרי מפעילה קול רגש מתבכיין בזעקת שבר אל האהוב שנטש. מאחלת לו "ימים מאושרים" (אי, למה? מתוך אהבתה?), ומוכנה לקבל את האשמה על הפרידה

הוא היא אלוהים והקפה. כך מסיים שלומי שבת את השיר החדש, ואתה מתקשה לתפוס את מהות המשולש המאוד לא קדוש הזה, בלשון המעטה. לחגיגות הארבעים של דרכו המוזיקלית, הייתי מצפה ששבת יצא עם שיר מקורי ומיוחד יותר, מאשר הלא חלב

קשה לו בבוקר בלעדיה, קשה לו  בלילה בלעדיה, בזמן האחרון הוא "מאבד את זה" (את מה?), בא לו למות. רק שתבוא, שתחזור. שנשתתף בצער דניאל ג'מל? לצערי – ממש לא. ג'מל המוכר ממתחרי דה וויס, קנה מאושר כהן עוד בלדת

איך היא לא אומרת לו שלום?! שומו שמיים. אושר כהן מתחנן עצמו לדעת. השיר הזה יישלח בלי אימוג'י לב אדום. שנשתתף בצערו? בואו נרקוד את צערו, יען כי  בתוך "צער" עמו הוא יושב וחוגג. או-טו-טו כולם ייפגשו באמפי קיסריה בפעם

בלילות – גברים בז'אנר הים תיכוני ממשיכים לקונן מול אהובותיהן הנוטשות.  אושר כהן המוגדר בדף יחסי הציבור "ההצלחה הגדולה של השנה", לא רק שאינו יוצא דופן בשיר הזה. הוא מאוד לא מקורי. גם הנסיון להזכיר למתאכזרת, שמדובר ביוצר – "אנ'לא

נו, שוב הגבר המסכן, שננטש על ידי אחת שתיינית, לב מרוסק, שבשבילה מוכן לדרוס "את כל העולם". למה לדרוס? למה אלימות. אבל אם לחרב שיר, אז אושר כהן דאג לעשות את זה לדניאל ג'מל במשפט "היום בשביל לכתוב אנ׳לא/ צריך

זה אינו שיר חתונה. זה שיר טרום חתונה. להודות שהוא אוהב את ההורים שלה – חלק מההסכמה להיות איתה For Ever. ההורים הם חלק מעיסקת חבילה. לפי השיר – זו עיסקת אהבה טוטאלית. אוהב אצלה הכל. רוצה אותה בתוך הלב

בדף לעיתונות מתרברב יניב בן משיח על כמות הזוגות שנכנסו לחופה לצלילי שיריו. הוא ואושר כהן שכתב והלחין – בתוך עמם הם חיים. מייצרים לפי דרישה. תקליטני החתונות ממתינים. ככה: אם כבר יצרת שיר חתונות חדש – למה להעתיק מעמיר

באמת, איפה הוא ימצא עוד אחת כמוה – מעידה הנכזבת על עצמה מול המאהב העוזב. הרגשת העליונות והיוהרה שלה כנראה לא תשכנע  אותו לחזור בו, למרות שבילה איתה "חצי חיים".  מה המשמעות של "אני לא כותבת עליך כבר כמה שנים".

מצד אחד מתחנן שהיא תחזור, אבל גם משלים עם זה שהלכה, ואף מחק את התמונות והמספר שלה. איך זה מתיישב? לאושר כהן פתרונים.  לפי הקול המקונן המסתלסל, ממש לא השלים. הלב עדיין דואב. הנרטיב הוא מיחזור שבלוני של קול בוכיי

ממה הוא מאושר? לא נשמע מהשיר הזה שהוא עולז-עליז-מרגיש טוב.  הגבר עצוב. לא מאושר – כשהוא משחרר אותה – "את כבר יכולה ללכת" , ואגב כך עדיין מתחשבן – "זה לא אני זו את שסגרת לי את הדלת שכל הזמן

יש סיבה שגברים רבים בוכים בלילות האלה. הקורונה שברה את מטה לחמם. מבחינת זמרים בז'אנר הים-תיכוני – אין חדש תחת השמש הים תיכונית. ממשיכים לבכות בגלל נשים מאכזבות/ בוגדות. לא מדובר בזמר-שניים-שלושה, אלא בגישה מגדרית של יוצרים. אושר כהן מתחכם

טעיתי. ניסיתי. הייתי. רציתי. נו, ומה הסיפור? איפה טעה? מה קרה? אושר כהן שכתב לאייל גולן הסתפק בזה (טעיתי. ניסיתי. הייתי. רציתי) שיהיה חרוז קל שיחזיק את השיר. כל השאר – הגבר בוכה בלילה. בשביל אייל גולן – מזון שגרתי.

אופל רביבו יודעת למה היא מתכוונת במשפט "עשיתי אותך גבר"? האם היה נער בתול כשהכירה אותו? למה היא מתכוונת? מה היה מצב הצבירה שלו לפני שפגשה בו? זכר ללא תכונות של גבר? על מה בדיוק נלחמה איתו? מה לא הסתדר?לא

הכי קשה לגברים נעזבים ע"י אהובותיהן – בלילות. לא סתם הם ממשיכים "לבכות בלילה", ותודה לאבנר גדסי  על השיר ההוא, שנתן איזושהי לגטימציה לזכרים מזמרים לפרוק את שבר ליבם בצלילי פופ מזרחי רוויי דמעות. הלילות האלה. השקט בלעדיה. מחברת שירים

שירי שברון לב כבר אינם נחלת הגברים-זמרים בלבד. הכותבים (גברים) מיישמים אותם לנשים-זמרות מסלסלות.  אושר כהן שכתב לספיר סבן מאוהב בקלישאה חבוטה – "אהבת אותי כמו בסרט" שחוזרת לאורך השיר.  השיר כתוב בשבלונה המוכרת המוכרת של התבכיינות בגוף שני –

ז'אנר הלב השבור של הגבר הבוכה פורה. מייצרים שירים כאלה כמעט כקונפקציה. הוא רוצה אותה/ לא רוצה אותה.  מה היא רוצה מחייו.. מתברר שהוא בכלל לא מכיר אותה ("תגידי מי את?") ולא מבין על מה הכל נגמר, ואיך הפך זר.

דניאל ג'מל הוא שבור הלב הטרי בז'אנר הים-תיכוני, חדש בליגת הגברים הבוכים בלילה. מניסיון קודם, השירים האלה אינם גורמים לי להשתתף בצערם, גם אלה שמתמחים בסלסול רגש מהלב. הרוב נותנים לרגש לרוץ לפניהם גם אם מספרים לנו סיפורים שקריים. אצל

שרבטו לאושר כהן משהו על הרע הכללי.  הוא דוחס לשיר כל מה שמבאס בקיום של אנשים צעירים עלי אדמות. מעיף עובדות כיד הדימיון הפרועה – חצי עולם על ציפרלקס (תרופה אנטי דכאונית/ חרדתית) וחצי עולם סטלן, חצי עולם מאמין רק

זמרים צעירים בעלי מנעד רגש אדיר ממשיכים להתבכיין על אהבות אבודות. זה ישתלם להם. לפי הדף לעיתונות  – לאושר כהן יש 24  מיליון צפיות ביוטיוב (כמעט פי 3 מאוכלוסיית מדינת ישראל !) על "ברגעים שאת הולכת". גילוי נאות: אינני בין

שני פונה פוצחת במסכת התבכיינות פשטנית על העולם. הכל רע-רע-רע, פעם אנשים היו רגישים, הרגישו יותר שבת ויותר אלוהים, אהבה היתה אהבה, אנשים חיים בערך, אז בא לה לשרוף הכל "כמו איזה לא נורמאלית".  הניסוח לא מתוחכם-לא בהיר, שטחי, והכתיבה

מצד אחד היא רוצה "לשבת לדבר", מצד שני מבקשת שיצא לה מן הלב, ויש גם צד שלישי – חולמת עליו כל לילה וגם "שרה עליו" . שאלה לי לשרית אביטן: מה את רוצה מחייך? נשמע לך הגיוני המלל הזה? להאשים את

הוא רוצה "בינתיים" לשמור עליה, כי נוח לו ככה, למרות שהיא בראש שלו "בכוח".  אולי היא תחזור אבל האגו שולט עליה. זו הסיבה שהיא מחפשת להגשים חלום בקיסריה. מה רוצה אושר כהן  בשיר הזה? יכול להיות שגם הוא מבולבל. רוצה אותה,

מתכון הצלחה: קובי פרץ אחרי הכלא עושה סולדאאוטים ברידינג 3. ממנף קריירה. פסיכולוגיית ההמון: שחק אותה זמר מתקרבן, טון מתבכיין, יש סיכוי שיניפו אותך מחדש מעלה מעלה.  אמרו  לו שהחיים קשים ושיצטרך להתמודד, אומר השיר. באמת? החיים קשים? ואללה. איזו