מירי מסיקה אחת ויחידה שהופכת משפטים שעל הנייר נראים נדושים לעוצמה פנימית מרטיטה. היא שרה כאן זעקה נואשת של גבר ברגעי מצוקה קשים. אין כאן כל רמז לסיפור שמאחורי השיר (*). מסיקה שרה את השיר מליבו ומעצמותיו של מי ששוקע
קורה משהו באחת בלילה שגרם ללירון לב להעלות מהרהוריו על פערים בין אנשים. יש כאן תאוריה פשוטה שאמרת – אנחנו שונים זה מזה במיקום המנטאלי, בחשיבה, כל אחד ועולמו. הפערים בינו ובינו מתחדדים בשעות הקטנות על רקע סרטים שרצים בשידור