ארז "איזי" שרון עושה אנליזה עצמית, חושף חולשות, חרדות, איך הם "בנו" אותו כולל הבחורות ששברו ת'לב, ואחרי הכל לא עושה חשבון לאף אחד. איזי אומר שיצירת אמנות נובעת מאופי ומהלך חיים, מסדרת את המחשבות, ושהיא מקור היצירה בזכות ולמרות
מוזיקת הראפ מזוהה בדרך כלל כמוזיקת התרסה-מחאה בה הזמר-ראפר מעמיד את עצמו במרכז בתמהיל מגלומני של תשבחות עצמיות ואמירות בוטות בעניינים של חברתיים ופוליטיים. הראפר איזי סוטה בשיר החדש לשביל אחר – יועץ זוגיות במשבר. הטקסט מנסה להקיף הכל –
לאור המצב הנואש, ההמלצות של היועץ, נחזור אל אחדים מהשירים שעסקו בראש הממשלה. מה חשבו כותבי טקסטים ויוצרי המוסיקה על ראש הממשלה שלהם? ראש הממשלה ככל הנראה יאשים אותם כ"שמאל" עוכר ישראל, ואנחנו בכל זאת נקשיב להם, נצביע למפלגת המוסיקה
איך אפשר שלא להסכים, אבל נדמה שמה שנקרא "שירי מחאה" אינם משפיעים על המציאות, במיוחד במקום בו אנו חיים. גם ההיפ הופ כבר לא מה שהיה. זה נשמע עוד שיר מחאה שמביע תסכול מוכר, ואתה יכול לסמפל (הכרזת העצמאות), לבצע
בגדול ראפ משדר לחץ. אתה רוצה להגיד הרבה דברים במעט זמן ובמסגרת מילולית דחוסה, כאילו זה הדבר הכי חשוב להעביר לעולם. הקצב – קריטי. פול גז. המוסיקה – פחות. איזי פותח מבערים, מגייס סלנג, שפה של החבר'ה, ראש איזי. הוא אפילו
איזי מתייחס לבנות שהוא מכיר. קלישאות מוכרות. קלישאות לעיתים קרובות משרטטות מציאות במדויק. האם המשובשת של איזי היא ארכיטיפוס לישראלית המצויה. קצת מופרעת, חלולה, בלגניסטית, פוזאית. יש כאן הומור. יש סרקזם. טיפה סטירה. יש תיאטרון סולו טוב. יש גרוב בקצב האיטי.
איזי, הלא הא ארז שרון, מתכונן למסיבות הקיץ. קח את עצמך, אל תבכה על העבר, דלג על פילוסופיה, קבל את כל מה שהיה בראש טוב, גם אם נראה שהכל יכול היה להיות אחרת, גם אם ניתן להתחיל הכל מהתחלה. תן
