איתי זבולון

מי יאהב פה ראפ אסלי? תתפלאו: מרגול עפה עם טונה.  טונה נתן למרגול כנפיים, קישט את השיר מהאלבום "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי" בצלילי חפלה. הוא במערב, אבל יש מצב שאחד מחדרי ליבו במזרח, או שהוא מבין שאין ברירה: כולם פה בתוך

טונה (איתי זבולון) משחרר דו"ח מבאס על התקף חרדה המלווה בתסמינים פיזיים (סחרחורת) ובמחשבות מנתחות מצב. הטקסט מתאר מצב של חוסר יכולת להבין ולשלוט במה שקורה ומיאוס בכל מה שמרכיב את עולמו – כוכבי טלוויזיה, טכנולוגיה אינטרנטית. כשהלב דופק על מאה,

שלום חנוך עולה על המחאה. נפלא. חיכיתי לו. לא המילים שלו. אולי טונה לקח לו אותם מהפה, ועכשיו החזיר לו לדואט הראפ-רוק הזה. הראשים מסכימים. האם שיר כזה היה יוצא ממנו? שאלה טובה, שאין לי עליה תשובה. מה שברור: כמה

אחד החסמים של הראפ הוא בדרך כלל במוסיקה מוגבלת, ליתר דיוק – במחסור בצלילים, שיעניקו לשטף המלל המונוטוני רבגוניות מוסיקלית. איתי זבולון הבין שלראפ נטו אין סיכוי להגיע רחוק. "טונהפארק" הוא אלבום של מתיחת גבולות חיונית, שהופכת  אותו לאחד האלבומים

לא מצאתי טקסטים בחדש של הראפר איתי זבולון, האיש מאחורי השם "טונה".  זבולון אולי חשב שהוא מספיק בהיר כדי שאקלוט מילים בהאזנה. אבל היפ הופ הוא הז'אנר לספק מילים גם לעין, לא רק לאוזן. אסתפק בשלושת השירים שיצאו כסינגלים. "גם