נוער שוליים (מיקיאגי, דודי לוי, קובי פיטרו, ערן אמיר, רועי שקד) הייתה ספקית הלהיטים וההערצה של התשעים, ואני אומר את זה בלי טיפה של התרפקות נוסטלגית. החבורה עשתה פופ שהיה – ואני לא נסחף – פריצת דרך קטנה, אך לא
רבים רואים ב"אמסטרדם" – שירו הגדול ביותר של ז'אק ברל. ברל כתב את השיר כמלודרמה מלנכולית המתפתחת לשיא על מציאות מכוערת של מלחים שיכורים מחורמנים וזונות בחופשה בחוף של אמסטרדם ברגעי השפל הכי גדולים של האדם. ברל מעולם לא הקליט
אחרי ההיפ הופ של "אין פנאנות" עם פישי הגדול – השיר הזה הוא אנטי קליימקס. "נברח לאמסטרדם" כתוב הכי שגרתי כהצעת בילוי של סופשבוע בחו"ל. הבנדאם הזמין כרטיסים, והוא מציע לה לשכוח מהצרות ולעשות אהבה פשוטה. ממש כלום. לא עצוב,
