שמעון בוסקילה אינו כותב את המילים לשיריו. הוא סומך על המוסיקה, על הבעת הרגש שלו. הוא מנסה להביא את השיר למקום, בו יפגוש את הטקסט כאילו כתבו בעצמו. זמר רגש טוב יכול להרשות לעצמו את זה. בוסקילה, תנו לי לנחש,
"אנחנו לא מלאכים ופה זה לא גן עדן", שר בוסקילה, "אבל מנגינות עוד זורמות ברוח". אני לא בטוח ששמעון בוסקילה מבין את פשר הניגוד בין מלאכים וגן עדן ובין מנגינות. אבל במנגינות הוא לבטח מבין. הרבה יותר בטוח מבחינתו להתבסס