ארז ברזוליק

בהאזנה ראשונה נשביתי ביופיה של המנגינה כמו גם בשירתה הנוגה-נוגעת של שלומית אהרון. בהאזנה שניה כבר שמעתי טקסט ופחות התפעמתי. מישהו מחפש את עצמו ועושה שימוש בדימוי די שחוק: החיים=נהר. החזרה התכופה על "כמו נהר" אינה מיטיבה עם השיר. הבית

לירון בן שמעון נשמעת כמי ששרה תאוריה על מהות החיים.  בגדול: כולם מחפשים את הדרך לצאת מהחושך (מצוקה נפשית) לאור, אבל היא ארוכה וקשה. ההצעה היא להביט אחורה על השנים שעברו. איך הפעולה הזו תסייע להגיע יותר מהר אל האור? –

חוזרים לדילן. השיר הוא  Not Dark Yet מתוך האלבום Time Out Of mind. ארז ברזוליק ניסח וחרז יפה בעברית. דילן כתב על סוף. סוף היום, סוף האהבה, סוף האמונה באדם, סוף האמונה, סוף החיים. הסוף אינו בשליטתך. אתה מודע לסוף,

הפתיחה בטון נמוך, בה שרה ליאורה יצחק על "סוף חלום, סוף תקופה" יוצרת מתח של תהיה באשר לסיפור. מה קרה? למה מאפקת עצמה לא לבכות? אבל אז במעבר חד מדי  נוסקת יצחק במנעדה לסלסל שורה סתמית כ"בואי בואי מהלב/ זה

תשובה על השאלה מהו "שקט אמיתי" נבקש מכותב המילים שחר אריאל. את התשובה הרגשית נקבל משלומית אהרון ששרה  על אי רצונה ב"שקט אמיתי" – "כשאני איתך הכל נהיה סערה/ אתה כמו תלתל כמו טיפות הטל/ נוסק שוב על גל".אחד השירים