מוסיקה היא הביטוי האומנתי הדחוף ביותר לטראומה של עם. אני מקבל עשרות שירים חדשים העוסקים בסיפורים של המשפחות החבולות. זוהי תגובה מובנת של הזדהות טוטאלית. גם יזהר כהן הותיק, שאינו מרבה להוציא שירים חדשים, נזעק לספר את סיפורו המצמרר של
הנה עוד מכתב לאהובה מבחור מדוכדך, שמצליח איכשהו לעבור את הלילה, אבל לא נראה שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו. מצד אחד – "העיניים עצומות". מצד אחר – "הלב לא ישן דקה", מצד שלישי – "פחות עצבני", "לומד להסתדר לבד"
השירים של אייל גולן נמנעו עד היום ממעורבות כלשהי בחיים החברתיים או הפוליטיים בישראל. מתכונת הבידור שלו, לא רק שאינה דורשת את זה, אלא אפילו אומרת משהו כמו אני כאן בשביל הבידור לא בשביל פוליטיקה, וזה נכון גם לגבי כל
