דמעות וכישלונות – זה בסדר, שר פאר טסי בעוצמת רגש גדולה, מדמעות מתפתחת השראה, מכישלונות הצלחה. יש מי שיתווכח עם המסר האופטימי הזה?. יש שיאמרו -בימים קשים זקוקים לכל תקווה מחזקת או מנחמת נפש.אשרי המאמין, והשיר מופנה למאמין – "ולא
נדיר לשמוע זמר "מזרחי" לא מתבכיין על מר גורלו כקורבן הננטש על ידי זוגתו, אלא אחד שיורד על חולשותיה. נתי לב מספר על אחת, שהוא היה זורק אותה לכל הרוחות. היא עושה הרבה רעש בראש. מלכת הריכולים, לא מפסיקה לברבר, והוא
מה היא בדיוק "שוכחת אחרי שעתיים"? שהיא ילדה מבית טוב? מה זה "בית טוב". – עשירים, מתורבתים, מחונכים? פאר טסי יודע אולי טוב מאיתנו (מה היא שוכחת), כי הוא שר את הסיפור כמי שחווה עמוק את הבעיה שלה ואת השריטה
היא לא צריכה שוב להתאהב. שתחזור אליו ככה כמו שהיא, כמו שהוא. הרי שניהם מבינים מה קורה. היה באלגן. נעשו טעויות, אבל הם בסך הכל בני אדם, ובני אדם שוגים ועושים בלאגנים. שתבין את הראש שלו ותחזור למרות הבלאגן. גברים
יצרני תעשיית הז'אנר ממשיכים לחרוז בקלות בלתי נסבלת טקסטים "עצובים" על מתבכיין שבור לב. הוא היה תמים, עכשיו פקח את עיניו. יותר לא יעזוב. לא הבין "שככה צריך לאהוב". יש מתכון לאהבה? מה זה "ככה צריך לאהוב"? האם גל שריג
כששלושה כותבים חוברים לספק שיר לזמר, יש כנראה סיבה למסיבה. פאר טסי, אריק זנתי ונתי דבח סיפקו לפיני חדד את ה"שטיח אדום". אכן יש סיבה. מצד שני: גם אם השיר הזה יזכה ל-8 מיליון צפיות ביוטיוב, עדיין לא הייתי פורש
הגבר מתרצה: עד עכשיו שמר הכל בבטן. שתק. שתיקה ביחסים בינו ובינה שווה כעס, תסכול, דמעות. אבל לפתע "גילה אותה". מה קרה? אריק זנתי אינו מבהיר את הפער בין אז לעכשיו. הוא רק שואל אותה: "ממה פחדת?" ו"לאן נעלם החיוך"?
