אתי ביטון מסלסלת עוד פניה ליושב במרומים. מה קרה? מה רע? מדוע התאכזבה "מכולם" וברחה ל"שקט"? התשובות לשאלות ישארו בין השורות. יש אבא למעלה, שומר עליה, אבל רק שיתן סימן, שיחבק. אינני משתתף בצערה של הזמרת. ביטון מאנפפת קולה את
הגוף שלה ברטט. אולי עדיף שתעביר לשקט. הראש שלה מסוחרר מכסף. רוצה לחיות במוגזם. עדיף במזומן. לא יודע אם אתי ביטון מזדהה עם מושא השיר שלה. המוסיקה לוקחת אותה לאזורי הלטינו דאנס הקלילים והקליטים. האם ביטון מנסה לתאר דמות אותנטית, אולי
אתי ביטון מסלסלת התרסה לאהוב שליכלך. לפי השיר הבחור ה"משוגע" לא נרגע וממשיך להעלות תמונות, סטורי ולנג'ז. היא כבר נרגעה. לא עובד עליה. לא רוצה יותר לשמוע ממנו, ואם אפשר לעקוץ – אז שידע: "מאמי … הכל מושלם" "בסוף אהיה כוכבת/
היא אינה מאלה שבוכות תמיד, אבל כאן מה-זה בוכה את מר לבבה. הגבר ששיקר לה, בעט בה, נגמר לה האוויר. שיקרה לעצמה שהוא "לא כזה". ועכשיו – מה תעשה עם הלבד הזה. לא רק הגברים בוכים בלילה. אתי ביטון מפעילה
דבר אליה, תגיד לה שתחזור אליה. היא לא נרדמת, לא נושמת. שברת אותה. היא היסטרית, החדר סוגר עליה רוצה לשבור קירות. לא חשבה שתלך ממנה. בואו נפתח תת ז'אנר חדש: הגברות בוכות בלילה. מה בוכות: צורחות. אתי ביטון נכנסת לכאן אחר
מחפשים מתכון לדאבל בתחרות בת"א, כדי שעם ישראל יוכל לטפוח לעצמו פעם שניה ברציפות על השכם הלאומית. אולי נמאס כבר לשמוע שעשינו את זה פעם (יזהר כהן, חלב ודבש), אבל נכון: אשכרה יש תקדים ויש מצב לטפח אשליה. הראל סקעת היה
האם היא כבר אוהבת אותו או נותנת לו מתכון – איך יגרום לה להתאהב בו? (תהיה פשוט, תן מחמאות) לפי השיר של אופיר כהן – גם וגם. היא עדיין לפני ההתאהבות, או לפי שפתו המעודכנת של כהן – לפני שגרם
אתי ביטון שרה אהבה ושברונה. הימים שחלפו, השנים שעוד יעברו. "מבול רגשות" שמציף. נזכרת בחיוך המרוח שלו. ומה קרה? לא ברור. סיכוי לשיקום? – אין. היא חוזרת לעצמה אחרי הפרידה מהגבר המאכזב. זהו. אתי ביטון רוצה להיות סינגר סונגרייטר. רוצה.
סאבלימינאל בחר לסיים את ה"קונצרט" שלו עם "חלום של כל גבר", אחרי שהוא איתר את אשתו בקהל כדי להגיד לה כמה הוא מעריץ-אוהב-סוגד-מאושר מהזוגיות שלהם. עף עליה בגדול, וביצע את השיר בפעם השנייה בערב הזה. אדריכל ההיפ הופ המקומי, העדיף
נסחפו מפיקי פרויקט ההצדעה לשושנה דמארי במלאת עשור למותה. כשמצדיעים למלכה, מן הראוי לכבד את מלכותה בזמר העברי. האוסף הזה הוא מישמש של 37 גרסאות לשיריה – ללא עריכה אומנותית מוקפדת, כל הבא – ברוך הבא, מעין שוק הבלים של
הרועה הקטנה מן הגיא עוברת ל-2016. באוסף המחווה לשושנה דמארי במלאת עשור למותה הכל אפשרי. מעניין מה הייתה המלכה חושבת על גרסת אתי ביטון לקלאסיקה שלה? התתהפך בקברה? שיר הרועים המלבב מובל את הרחבות במקצבי טראנס בעיבוד אלקטרו דאנס. אין
לשמח. לשמח. לשמח. לרקוד, לרקוד, לרקוד. משהו מדגדג בגוף. זהו. זה השיר. תגידו בצדק: למה שלא תתעלם. עוד שיר שמחות. עוד המנון רחבות לחתונות. עוד מתכון חאפלה ממוחזר. עוד דאנס ביטים אלקטרוניים שקוף עם קישוטים ערביים. אלא שתפקידו של טור
גבר, תפסיק לבכות. אתי ביטון אינה רוצה אותך "על אהבה כואבת", היא רוצה אפילו ש"תגזים" בשבילה, יענו בקטע שגם אם לא בא לך, תגיד לה שהיא המזל של חייך. מצידה, כדי שזה יקרה, גם היא תשקר, תזייף חיוך. נחמד –
קודם כל: איזה קול. כוכב נולד קטן עליה? שנית: הכינו ממחטות נייר. כמה שיותר. דקלה אחראית לדבר שיר ההתייפחות רווי הדיכאון. יש מי שמאמין כי זמרות דיכאון אוריינטאל זה מה שהולך לעשות את הכסף הגדול. מתקינים להם עיבוד מיתרים שופע
למה פתגם סיני? ואיפה ברחוב אנחנו קוראים פתגמים סיניים? ומדוע בשביל אמת נדושה כמו לשאוף להגיע הכי גבוה צריכים דווקא חוכמה סינית? במערב – מומחים ומתמחים בזה. ולקרוא לשיר "פתגם סיני" למרות שזה אינו הסיפור שלו. אתי ביטון סימנה מטרה, וצריך
