חוזרים לשיר שפתח את אלבומו השישי "תוך כדי תנועה", שיצא בספטמבר 21' . זהו רביד פלוטניק בגלגולו הנוכחי, משתמש בתהליך התפתחות החרק כדי להראות את גיחת הבוגר מהגולם. זהו נצ'י נצ' שהפך לרביד פלוטניק תוך כדי תנועה. אין זכר לשם
מה מפריע לאלירז זאדה? מה מלחיץ? הפרעות שינה? זה לא הכל. הפרעות שינה הם קטליזטור לחטט במוח, בנפש. בעלטה, ללא שינה – "הכל מלא בשאלות/ אני סופר תזאבים וגם מבריח איילות". וגם "אני עבד של המוח שמנסה למצוא תשובה/ לשאלות
אריק איינשטיין ישב בזמנו על המים בסאן פרנציסקו, הרגיש רחוק וסבבה, אבל בסופו של דבר התגעגע הביתה. עטר מיינר יושב על המים סיני , ולא רוצה הביתה. שחררו אותו. מה ששלו שלו, מה שאיתו איתו. יש לו גם סיבה לאהוב
הוידוי של ענבר מיליקובסקי המבוסס על סיפור אמיתי, הוא מסמך על ילדים דחויים/ מנודים/ מוחרמים חברתית, שסובלים הצקות, השפלות וגידופים. מדובר בנזק נפשי שנשאר טבוע בהם גם בשנות התבגרותם, בהשפעה מרחיקת=לכת על הסתגלותם העתידית בחברה ועל הישגיהם. זהו סיפור של
לא בטוח שבילגו יראה את השיר לפסיכיאטר, הגם שהוא "מטופל נפשית הארדקור". הייתי גם נמנע להראות לבעלי נטיות אובדניות. משנת היאוש הטוטאלי? לא בטוח. בילגו יתלהב לחשוף את עצמו מהבור. החיים חארה, נשבר הזין מהכל, אבל איזה כיף לשיר את זה בראפ. מה
אלי בי לא ממציא שומדבר חדש. כל ישראלי שני יגיד לך: כיף לטייל בחו"ל, אבל הכי טוב בבית. נוסעים לקופנגן כדי לחזור הביתה. מסר שחוק. חו"ל הוא סוג של בריחה מהמציאות, מהעבודה, מעצמך. כדי לחזור למציאות, לעבודה ולעצמך. אלי בי אומר:
