זה נשמע כמו המנון הניצחון של הליכוד והציונות הדתית. (השיר מסתיים ב"נצחונות") אחרת: מה סיבת ה"סיבות למסיבות"? האם יש ללהקת שלווה סיבה מיוחדת בימים אלה לצאת בשיר שמחות והילולות? חגיגה לשם חגיגה? אולי יש סיבה למסיבה שכותב שורות אלו אינו
כשיונתן רזאל שר שיר הודיה לאל, אין לי בעיה להזדהות איתו – כאיש חילוני. הסיבה אינה רק בלחן הנוגה שניתן לזמרו משמיעה אחת ובקצב הפשוט, אלא הכנות שיוצאת מליבו-קולו. אלה אלמנטים שיכולים לחבר ביני ובין איש דתי, בלי שאעשה צעד
אל תגידו – ויקי גורדון מי? תקשיבו. אחר כך תגידו. אני מחפש זמרות רוק לא כדי לשמש להם מפיק או אמרגן או מנטור, אלא כדי להרגיע את עצמי, שיש עוד מהזן הזה בארץ המיינסטרים, שעסוקה רוב הזמן בלמחזר. רוק פמיניסטי
יש אומרים: כל אדם שני רוצה להיות זמר. וגם – רוצה – אבל לא יוצא. רעד קולו של גבע אסקרוב אומר שני דברים, שלכאורה סותרים: זמר לא מהוקצע, אבל פיו וליבו שווים. הולך? כיוון שרחמנים בני רחמנים אנחנו, ליבנו נוטה
אם זה "סתם עוד יום שעובר", איזה בלגנים יתרחשו ביום קשה יותר? הנה רשימת הדברים של חיטמן לסתם יום שעובר – הכל תקוע ונמרח, החום ששובר, הראש שמתפוצץ, מתבלבל בין רע וטוב וגם צרות שמגיעות בלי הזמנה. נורא, לא? אבל
