מוסיקה ישראלית
בן ארצי בצד השקט
והילד הזה הוא אני, אוהב להיות בצד בשקט. זה הילד/ נער או הבוגר מזווית של ילד או שניהם? הסיפור בגוף ראשון מחזיר את בן ארצי לילדות, אבל המשפט המסיים: "בצד השקט יש איזו אמת/ כדאי לכם לבקר לפעמים/ בצד השקט",
07/12/2020
והילד הזה הוא אני, אוהב להיות בצד בשקט. זה הילד/ נער או הבוגר מזווית של ילד או שניהם? הסיפור בגוף ראשון מחזיר את בן ארצי לילדות, אבל המשפט המסיים: "בצד השקט יש איזו אמת/ כדאי לכם לבקר לפעמים/ בצד השקט",
בן ארצי מזדהה עם דמותו של הרוזן ממונטה כריסטו, אדמונד דנטס (הסיפור מאת אלכסנדר דיומא האב), שהושלך לכלא לאחר הפללתו במעשה רמיה, ואחריתו – נקמה בכל האנשים שעשו לו משפט לא צודק. בן ארצי לוקח מהנרטיב של הרוזן את תכונת
אז לשם מה להביא ילדים? כדי לבשר להם לאיזה עולם רע נולדו? לחשוף את התסכול שלנו בפניהם, בשעה שהם עדיין אינם מבינים דבר, ומן הסתם יעשו אותן טעויות שאנחנו עשינו? האב בן ארצי שר את אהבתו לבנו מתוך התסכול הזה.
בן ארצי עושה קאבר לשיר סרקסטי של שילה פרבר על האמביוולנטיות ביחסים. פרבר שרה על טראומת חיפושי האהבה . "אין מקום בדירה לעוד בן אדם קרוב שאת לא רואה". מה שיכול היה בקלות לקבל אופי מלנכולי, מוגש קצבי, רוק מנוגן בגיטרות
חסרונו מילא את במת היכל התרבות בזמרים. הם עלו לספר ולשיר. המוות מייצר התבהרות יותר מחלקית של קווי אופי של האיש. יגאל בשן היה איש של חום והומור ונונשלנטיות, שלא רמזו על סופו הטראגי. אני זוכר פגישות איתו בבית קפה
זרם התודעה של בן ארצי מתפרץ כמו הר געש. הטקסט הוא כאוס כללי ומפוזר של התרחשויות מבאסות עם אלמנטים הקשורים לסבל האנושי כמו ליצנים וקרקסים, גם מצוקה אישית ("נהייתי חולה בראש") כאשר האופק מבשר אפוקליפסה. לתוך זה נכנס גם משהו
מי היה מאמין ב-1998, שכעבור כ-20 שנה יעבור חתול שחור בין שני היוצרים הפוריים מלהקת אתניקס. באותה שנה היו זאב נחמה ותמיר קליסקי מעורבים בשמונה שירים שדורגו במצעד השנתי, ביניהם שירים של להקתם אתניקס, שירים לאלבום "חייל של אהבה" שהפיקו לאייל גולן, ושני שירים
בקולו הרוטט מתגעגע בן ארצי לאהבה ישנה הממוקמת בזיכרון בגבעתיים. הוא מדמיין פגישה לילית ארוטית במהלכה יחשוב "איך חיילים מפטרלים בגבולות" (מוטיב המלחמה קיים גם בשיריו של אבא שלמה) אולי כדי לרכך את מצבו. הגעגוע אינו נובע מרצון להתאהב מחדש,
בן ארצי מספר לנו על טעויות בזוגיות, שגרמו לפרידה, וגם מסיק מסקנות. הוא מייחס את הכישלון ל"בורגנות" – היא שגרמה "לשכוח את הנשמה". רכושנות, אהבת כסף, אימוץ סמלי סטטוס גורמים לאבד את תחושת הפנים שעומדת בבסיס יחסים בין בני זוג
אם בן ארצי ישוב אל עצמו כפי שהוא מבקש, איך יכתוב שירים? הם לא יגיעו לפני הסתיו ובטח לא לאחריו. בן ארצי ממשיך במסכת התשאול העצמית הסובבת על ציר שחוק של להיות או לא להיות. זהו נושא גיל התבגרות קלאסי.
הילד כבר בן 40, התחתן, הפך אבא, אבל הוא ממש לא מרוצה. זהו שיר על מה שקרה בין כריעת הברך והצעת הנישואין ועד הרגע שבו ראה עלי שלכת נופלים מול החלון. אם החיים הם רכבת, למה לא עצרת באיזו תחנה
"והאמת", שר שלמה ארצי יחד עם ישי ריבו, "שאין אמת אחת", אבל האמת היא ש"את יחידה, ואת היופי והעצב". בארבעה עשר שירים חדשים חיפשנו את "האמת" של שלמה ארצי. האם יש יותר מאחת? יש אחת, שאין לערער עליה, שהוא ממשיך
שיר מחאה סמויה? על פניו – שלמה ארצי כתב שיר אהבה נכזבת מנעמי, ש"הלכה להיות דוגמנית". אלא שדוגמנית מייצגת קריירת פלסטיק של אשליות, וזה למעשה מהותו של השיר, שעושה שימוש בשירה של רחל המשוררת מ-1927. במשמעות של – ואולי זה
שלמה ארצי בחר להוציא דואט אהבה עם הזמרת דיקלה כסינגל ראשון מאלבומו החדש. מפתיע? מאלבום חדש – אתה מצפה קודם כל לשיר סולו מוביל, שיעורר ציפיות לבאות. השיקול? דיקלה אינה בדיוק הז'אנר של ארצי. האוריינטציה המוסיקלית שלה אוריינטאלית. האם לארצי היה דחוף
כמה שיר יכול להיות פשטות יפה, פזמון-שנסון, כתיבה מהוקצעת מכל בחינה, זרימה שלוקחת את מאיה אברהם לחופיה הקצביים-מלודיים הבטוחים. בן ארצי כתב שיר כמיהה לאהבה שעדיין לא הבשילה. אין כאן דרמות גדולות, אלא החיים, ואפילו אופטימיות זעירה לקראת הסתיו הממשמש
לבן ארצי הייתה זירמת מחשבות על עצמו ב"מדינת הצער". זה נשמע כמו – אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי – אבל על הכביש אני המלך וכשאני לא רגוע – פותח מחשב לראות מה חדש בחדשות. תגובה צינית על המחאה
אתה זה אני. אני זה אתה. לבן ארצי נוח יותר לכתוב אני באתה, ברשימת דברים שאומרת – קשה להגיע למושלם (סקס מסעיר יותר, ראש ממשלה אנושי יותר הולכים ביחד) , אז משלימים עם מה שיש, עם מצב ההימצאות "ליד", שהוא לעיתים