בן עמר

אהוד בנאי כתב על זה: "הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה/ הוא שוכב על הספה בבית הוריו/ כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה/ הוא חוזר אל חדר נעוריו". בנאי חייך והפך את השיר מעין פולקלור. אור בן

על הנייר – שיר הכי שגרתי על לב שבור / שבור לב. הדובר חווה תחושה כואבת מאד, פגיעה בערכו העצמי (מישהו אחר שוכב לצידה), אכזבה מצד אחד, ובושה מצד שני, ותחושת חוסר אונים על הפגיעה הקשה שלה בו. עד שלא שומעים את אור בן ברוך