נוסחת ג’אז ווקאלי אולד-פאשן, אינטימי-רומנטי, שזה סווינג ברוטב שמלץ, מוכיחה עצמה בחנויות. זה אומר: שמענו כבר הכל, אבל יש מקום לעוד מיקבץ. נט קינג קול ב"לט דר בי לאב". דיאנה קראל אינטימית ב"לטס פייס דה מיוסיק", שירלי הורן, יותר סווינגית,
שמענו באמפי שוני ביצוע יפהפה ומתוחכם בארבע ידיים של צ'יק קוריאה ובובי מקפרין לסטנדרט הג'אז העל-זמני הזה, שנכתב ע"י פול דזמונד, נגן האלט סקסופון ברביעייה של דייב ברובק. Take Five נבנה על מקצב 5/4 הלא שגרתי . הפסנתרן דייב ברובק
להתרפק על סווינג. העונג הישן והטוב. לחזור לג'אז שפיתחו הלהקות הגדולות החל משנות העשרים דרך השלושים והארבעים, למעשה סגנון הג'אז הראשון, שזכה להצלחה מסחרית. יש הגדרה לגעגועים המעורפלים האלה? בעולם מסתובבת כבר שנים תזמורת, שהיא העתק אירופאי של הביג בנד
