גבריאל

שיר אהבה שהוא וידוי, שהוא קינה, שהוא דרמה. למה צרפתית? כי צרפתית היא שפת אימו? שפת האהבה? ה"מון-אמור" יכול בקלות להפוך קיטש. אצל גבריאל הוא נשמע שנסון סוער שיש בו להט "ספרדי", ספוקן וורד,  ומשהו שנשמע ניו-סקול היפ הופ. הדובר עושה שימוש

גבריאל פוטזניק שר געגוע נוגה עמוק בטון מלנכולי מחלחל. המנגינה, המקצב חוברים לתחושה, נעטפים בצליל שלוקח באיזושהי רטרוספקטיבה לעיר הלבנה ולמקומות האינטימיים של גבריאל. השירה שלו מעודנת, רגישה ומתכוונת. יש בה תום שאינו מתכתב עם רוחות העכשיו, אבל זה מה