ג'ו דאסן

מייק בראנט נשיקה צרפתית 1-3 הסולואים הגדולים של שנות ה-60 וה-70
אוספים

נשיקה צרפתית 1-3 הסולואים הגדולים של שנות ה-60 וה-70

אני מכנה את האוספים האלה – החולשות הנוסטלגיות של הקולקטיב. ל"שירים בצרפתית" יש חולשה מיוחדת. "שירים בצרפתית" היה מושג גם אצל מי שלא הבינו חצי מילה בצרפתית, ממש כמו "שירים באיטלקית", שגם להם הייתה עדנה שתוקפה לא פג מעולם. "שירים

Et Si Tu n'existais pas

למי אין איזו פינה נוסטלגית חמה לכמה זמרי פופ צרפתיים מהשישים שבעים. לפעמים באיזו חתונה עוד שומעים מישל פולנרף, לואיג'י, כריסטוף, ג'ו דאסן.  גו' דאסן  נשמע לי היום אחרי 23 שירים קול  ששווה פה ושם עוד התרפקות, תלוי במצב רוח.   אמנם לא ממש צרפתי, אבל

דילוג לתוכן