אסתר שמיר כתבה את השיר לפני 32 שנה. גלי עטרי שרה. העיבוד אז השיב בו רוח שונה לחלוטין מאשר הגרסה של גיא זו-ארץ (השוו למטה), הפכה אותו לירי-נוגה-מופנם. המילים – לכל עת, במיוחד בארץ שמלחמות משנות את פני אנשיה. אחרי
קמפיין הקידום של גיא זו-ארץ באקס פקטור לאירוויזיון התברר כמניפולציה בשירות תעשית הרייטינג. הבחור שהתחפש למתמודד ועלה לשיר "מסתובב" של אביב גפן, זכה לדמעות וציונים טובים של השופטים, ואז שלף את ההפתעה: אני פה כדי לקדם את "הישרדות". בריאליטי כמו
גיא זו-ארץ מצטרף לזמרים החרדים הבוכים בלילה. זמר במציאות המקומית – גם אם אהבתו בפועל מלבלבת – כנראה זקוק לאיזה מלנכולי כזה, לשיר את חרדתו -דאגתו על רקע שיבושים ביחסים. השיקולים לא תמיד אומנותיים טהורים. הפניה ליוצרים בעלי קבלות לצורך
גיא זו-ארץ כתב מכתב אהבה/ הערצה לבת הזוג. שום דבר פואטי להתפאר בו. על גבול הנדוש. מהסוג שאתה כותב לימי הולדת כדי לחזק את התחושה שהכל יותר מבסדר אחרי כל השנים. השיר מתמקד בהנחה היא שבני זוג שחיים טוב –
אין מילים וצלילים שיכולים להביע עומק צער הגעגוע למי שנקטף בדמי ימיו.. רועי וגיא זו-ארץ שהלחינו לזכרו של סרן ניר לקריף ז"ל עשו כמיטבם להעניק למילותיה של ענת לקריף טון וצליל תוגה שמובילים להשתתפות כנה וכואבת בצער האישי, מחבקים בהזדהותם,
