גיא מזיג

גרסאות כיסוי (קאברים) הפכו מאז תחרויות הריאליטי ("כוכב נולד", "דה וויס", "אקס פקטור", "הכוכב הבא") לענף מוסיקה משגשג, מיינסטרים פופוליסטי, וכאן התברר בהרבה מקרים,  שלא מספיק פיתוח קול ושירה "יפה". כדי שגרסת כיסוי תצליח – היא חייבת להיות ייחודית בביצוע,

סיעור מוחות של מוסיקאים שנולד מתוך מפגש עם שורד שואה, מרדכי צ'כנובר בן ה-100 במסגרת הפרויקט "פסקול שלישי".  גיא מזיג, דורון מדלי, הראל סקעת, טל קסטיאל ויונתן רזאל חברו כדי לחבר פיסות מסיפור ההישרדות שלו  לשיר. זה שיר על החי

זמרי ישראל מתכנסים לקראת אירועי הזיכרון לשיר תובנות ברגשות הומים. "זיכרון בסלון" הוא אחד השירים בפרויקט שירי שואה – "פסקול שלישי" הכולל 14 שירים  השיר הפונה גם לבני הדורות הבאים, שלא ישמעו את העדויות מהניצולים עצמם. בשיר אומרת מי שחוותה

גיא מזיג מבקש להפוך את המפגש איתה למקודש. יש כאן רצון להתפייסות מזככת אווירה מיסטית. זה יהיה לפי ציפיותיו לילה של התאהבות והתחייבות מבוצרת. מי שמזוהה כמוסיקאי פאנק (פ דגושה) בחר בטקסט ובמוסיקה ליריים – שיר מאוד נקי מהשפעות וזרמים,

הצצתי לקומוניקט שהגיע עם השיר כדי להבין מה הניע את גיא מזיג לסערת הרגשות הזו (קראו מטה) השיר מספר סיפור שהתחיל ביום נפלא, ואז – רעם ביום בהיר – החבטה, הקרקע שנשמטה, החגיגה שנמהלה ב"צהלולים של בהלה" (ביטוי מקורי ייחודי),

כבר ב"תאמרו לו", הבעתי חשש כי נסרין קדרי  עומדת לאבד את הייחוד והאמינות שלה כזמרת, קורצת לקהל בגדול בהצטרפות לזרם המרכזי השקוף. מאבדת הייחוד כזמרת מזרחית עממית אותנטית. והנה התחזית ממש מתממשת:  עוד מתכון שתפרו לה בתפרים גסים לשמחות. עוד שיר שמעיד

מעולם לא אפיינתי אדם לפי המזל האסטרולוגי שלו, אבל השיר של ליאורה גונזלס גרם לי לעשות גוגל על "מזל עקרב". המטרה הבנלית: למצוא תיאום בין התיאור השגור לאפיון האישי. מילים פשוטות:  האם יכולה  להפוך את עורה, להיכנע לעצמה? מצאתי את

אנחנו בפלורנטין, סניף מקומי של פיראוס, שנות השמונים. יוסי גיספן מעלה זיכרונות ומחייך. ה"פולקלור" הזה מתכתב עם השכונה התל אביבית הדרומית.  כותב שורות אלו הסתובב שם הרבה בשנות השבעים, רחוב צ'לנוב (בו עבד אבי ז"ל), חמוצים ופיצוחים בלוינסקי, הסבלים של

מה אנחנו עושים עם הזמן המודרני הזה, שעף כמו טיל קדימה? – עוצרים אותו לשעתיים כדי לחזור במנהרת הזמן עד פסטיבל סאן רמו. פעם, עוד לפני ששמעו כאן  על האירוויזיון, היה רק פסטיבל אחד, שחיכינו לו אפילו יותר מאשר לפסטיבל

הסיום – "אם רק תדברי" הוא שש דקות שהם אנטיתזה מוסיקלית לאלבום. גם כאן שר  גיא מזיג על חוסר תקשורת ביחסי בינו בינה, אלא שהפעם – בקטן. לחן יפה, ביצוע רגיש, אבל לאן נעלם כל הפאנקי (Funk) העובר לאורך האלבום?

גיא מזיג עושה רוקנרול  פאנקי עסיסי. באשר לקסמים – מומלץ לצנן התלהבות. מזיג חוזר עד לעייפה על המשפט, אולי כדי לשכנע את עצמו בפלא, אבל בקסם יש כידוע גם אחיזת עיניים, ובמקרה הזה – אוזניים. אני מאמין למזיג, שהוא מאוהב

גיא מזיג, המוסיקאי והגיטריסט, המכונה בקומוניקט "נסיך הגרוב והסול", מכניס להילוך ראשון כזמר-יוצר. סינגל הפתיחה שלו מנסה להיות חשבון נפש קולקטיבי בגוף ראשון כצופה בעם במצוקה. נשארנו ערומים. הדחקנו את הסיבה שאנחנו כאן. מצאנו הצדקות למלחמות, חשבנו שהבנו עם מי