זה אחד הפרויקטים הפחות אטרקטיביים של מוסיקאים מקומיים: ניסיון לגעת ב-2023 בשירים משנות החמישים והשישים. 8 השירים מהשירון האחורי ביותר של שירי ארץ ישראל, לא סשה ארגוב, לא דוד זהבי, לא נעמי שמר. יואב רוזנטל, גילי מאיר ומיה יוהנה בחרו
סארטר טען שהאקזיסטנציאליזם הוא הרעיון, כי "הקיום קודם למהות". כלומר, אדם הוא קודם כל קיים, ורק אחר כך בעל משמעות. איה זהבי פייגלין שרה כי גם במצבים קשים, כשהים סוער, והמערבולות מושכות מטה, עדיין היא רוצה לסמוך מצב קיימות מאחה
אז מה אתה צריך לעשות? ניסיתי לרדת למעמקי המסר של מיור (Mayor). מה רוצים להגיד לך? שבחיים המאכזבים אתה נאלץ לפעמים להתיישר עם הקו הכללי ולא ללכת עם האמת שלך ולנצל את ההזדמנויות שנקרות בדרכך עד הסוף? מצד שני, לפי הבית
שנלך על תחרות ריקודים? על הצ'יקי במבה הזה? שאלו את עצמם בני Mayor. הפכתי והפכתי בטקסט, כדי להבין את הטריגר, אולי יש כאן משהו מתוחכם יותר שנסתר מעיני והתחמק מאוזני, איזו פואנטה מקפיצה. מאמצי כמעט עלו בתוהו. מצאתי את השורה:
