דברי איתי יותר

מהקומה השנייה של מועדון התיאטרון, קיבלנו על הפתיחה קול חנוק-עמום, שנכנע לסאונד חזק, תאורה מרהיבה (צל"ש גדול לתאורן), שפתחה נפלא את הבמה. היתה התרגשות באוויר: לידי צילמה גברת את המופע באייפד. בן זוגה צילם בנייד. המעריצות לא הפסיקו לצלם ולהצטלם.

לא תמיד אני מצליח לרדת לסוף הדכדוך של נתן גושן, זה ש"נושם את השקט שאחרי הסערה" בשיר "מקום", שנמצא באיזשהו מאבק שמבקש מנוחת הנפש, לעיתים הטקסטים נשמעים מעט אמורפיים והמלנכוליה רצה לפני המילים. מצד שני: תוגתו לאורך האלבום החדש נשמעת