דודי בר דוד

מה זה "בית נורמלי"? בית ממוצע, לא מיוחד, רגיל? בית שאין בו טראומות, נטול דאגות וחרדות? היש איזו נורמה ל"בית נורמלי"? גיא ויהל משדרים בשירה מלנכולית סיפור פוסט טראומתי, שממרחק הזמן מייצר תחושות של הבנה, שחסרון "בית נורמלי" הוא בעיה

לבכות, לשמוח? אני מחייך. שרבטו לאיתי לוי מכתב געגועים  מאיש לאישה. תן לרגש לרוץ לפניך. הוסף קמצוץ התבכיינות. תן לקצב אמצע להוליך את הסיפור. אין עולם שלא יהיו בו אותה ואותו.  איך יסביר לוי את השורה "נתתי מה שלא היה

למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו  מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

זה נראה ונשמע יותר מגמה פופוליסטית מאשר ערכית: יוצרי שירים מתהדרים ב"פרויקטים". שמם מופיע לפני המבצעים, כ"סינגר סונגרייטרים", ובמילים פשוטות: היומרה הולכת לפניהם. ענקי היצירה במוסיקה המקומית לא דחפו את עצמם לפני הזמרים, כאשר מסרו להם שירים לביצוע. יש יוצאים

הקליפ מראה את עומר אדם מפזז עם ישבנים נשיים ומתענג על נהיגה במכוניות פאר.זה הראש שלו?  לאן הסיפור שלו הולך? לפי השיר הזה הוא הולך למקום שלפי הערכתו והערכת המטה המסחרי שלו מוביל למקומות טובים – סולד אאוטים מהירים, קהל

למה הוא צריך להסביר לה שאהבה זה לא הכל? כי הוא יותר "פסיכולוג" ממנה? האם הוא יותר "חכם" ממנה כדי להבהיר מהי מערכת יחסים בוגרת? שאהבה זה לא מספיק, שיש לה זמן תפוגה, ואין דבר כזה מושלם? בשירים המולחנים זמרים

שירי מימון שרה בקול שקט ונוגה שיר לילד במנגינה ובטון תואמים. שירי ערש מאופיינים בנימה רגשנית ובמילים המבטאות עצב קיומי וחרדת ההורה לשלום ילדו ולהרגעת פחדיו. היא שרה "ניסיתי לשמור אותך ולהן עליך" ומה קרה? סביר יותר – שומרת ומגנה

שירי זמרים יוצרים על כמה החיים רעים הם מובילים לעיתים קרובות  לאפיקי פופ אמצע דרך במנעד שנע מהדרמטי למלודרמטי. דודי בר דוד שופך כל מה שיש לו להגיד – מתרבות הרייטינג וכוכבות רשת ועד בחירות, טרנדים וזמרים מזרחיים – לאו

בקלישאות אהבה הוא נופל "כמו כולם", אבל איך הוא רוצה לאהוב אותה "אחרת", אם הכיוון שלו – להגיע איתה לשקיעה, לקטוף לה פרח. לאהוב אותה הכי קיטש – זה "אחרת"? נו טוב, אני יכול להאמין לקלישאה שכמו כל הגברים, הוא פחות

הוא ישאיר לה את עצמו בינתיים, יביא לה כל מה שתרצה, אפילו ישיר לה,  למרות התסבוכת והבלגן שהיא עושה לו. אייל גולן ישיר את השיר למי שלא תהיה. אישה מנקודת מבטו של השיר – יצור לא מובן. הגבר הוא הנדיב שמוכן

באוריינטציה של  טקסטים על פירוד בינו ובינה בז'אנר הפופ הים תיכוני, יש כאן ניואנס: האוהב אינו מקונן על מר גורלו, אלא מזדהה עם מצוקתה הנפשית של הפרודה ומעודד אותה לנסות לצאת מהבעיות שלה, לעשות מה-בראש יחד איתו, כי יש מי

דודי בר דוד מדבר על עצמו ומטיף בשם רבים. מצד אחד מי אני, מה אני ולאן אני? מצד אחר: "לא למדנו כלום". מה הקשר? מה הגשר? היוהרה בכתיבת מילים על ה"אני" ועל ה"אנחנו" אינה מבשרת, שנולד טקסט להתפאר בו. בר דוד

דודי בר דוד כורך את האני האישי עם ה"אנחנו" הכללי. דוחס לתוך השיר את כל מה שמרכיב את הקיום, אושר, מוסיקה, אפליה, מלחמה, צדק ועד פייק ניוז ולייקים. מנסה לחבר השאלה האישית – "מאיפה אני באתי ולאן"?  – (המתבסס על

מה עשה לה ה"ילד"? דודי בר דוד כנראה הסביר לשיר זוארץ מדוע בחר להציף את השיר ב"ילד" ולעשות שימוש במילה הפשטנית "תגיד".  היא מבקשת מהילד נתונים – "לאן הלכו החלומות", "לאן נעלמת" ואיך "העלמת בי את התקוות". הכאב מגיע "ארוז

שרי חוזרת מכפור של שנים. מבחינתה – השמש זכרה לא ליפול, משפט שמוביל לנרטיב של השיר. שרי מנסה לומר משהו על פסיפס חיים במסע לאחור, על ילדה שהתעצמה, אושר שמתגנב. שרבטו בשבילה משהו על תהליך של צמיחה בטקסט שאינו חף

דודי בר דוד יוצא למסע זכרונות בילדותו/נערותו, מנסה להכיל פיסות חיים בזרם תודעה משחזר. הטקסט לא תמיד קוהרנטי – מצד אחד תיאורים ממוקדים של תמונות מהילדות, ומצד אחר ניסיון לשרבב עניינים שנוגעים בפרשנות הסטורית כמו "זוכר ת׳קשר בין הון לשלטון",

השיר הזה כבר מתנגן בכל התחנות? תנו לי לשער, כי הועדות הממונות על רשימות השידור יעשו עליו V. מחניף לאוזן בהאזנה ראשונה. הבנאדם פונה אל אהובה מתוך איזושהי מצוקה. יש דרכים שונות לצאת מזה – אוכל מנחם, עבודה, חברים. אבל

דנה ברגר שרה על תקופה לחוצה בהיבט אישי וכללי. שברים אמוציונאליים, רסיסים פיזיים מ"נפילה", משהו שמתחולל "אצלו", (גם הוא נבהל) "מלחמה בחוץ" ו"כשתותחים יורים האהבה בוכה" על משקל הקלישאה המוכרת העוסקת במוזות. ניסיתי לחבר חלקי הפאזל, לעשות התאמות. חיפשתי בקליפ

הייתי בטוח, שאני עומד לשמוע קאבר ל"חייאתי" של נסרין קדרי, אבל זהו שיר חדש לחלוטין. מירי מסיקה שרה מלודרמה אישית. "אהובי התרסקתי כדי שתחבר אתה את חלקי" היא מקוננת באיפוק. האהוב כנראה לא הצליח לחבר את חלקיה, אבל הוא רוצה

דנה ברגר תצרף את השיר לרשימת השירים האולטימטיבית שלה. שיר להתאהב מהאזנה אחת. פשטותם היפה של המילים והלחן. תפורים במדויק למידותיה.  צרויה להב כתבה על קסם ההיוולדות. הכל נגזר מהקסם הזה, מפלא היצירה – "כל הנחלים נובעים וזורמים ממנו". מה

מתגעגעת בכאב לאהבה של פעם. מבקשת ממנו להזכיר לה אותה ע"י שירים שאהבו. הגעגוע הוא חלק מחרטה על "מי שהייתי מי שאני". החרדה מפני עצמה. ההתחלה צנועה מאופקת, יפה,  אבל בהמשך הכאב  מתורגם לטונים דרמטיים, שירה מתייפחת, נגיעה בסלסול מזרחי,