ישראל כסיף וילדי התוף יוצא לחופשי
אימרה חסידית אומרת: לכל אדם צריכים להיות שני פתקים בכיסו: על אחד מהם כתוב "בשבילי נברא העולם", ועל השני כתוב "ואנוכי עפר ואפר". ישראל כסיף חוזר לבסיס, כדי להבהיר את ברירת המחדל שלו. האם הסגר סידר את השכל? בואו נקבל
אימרה חסידית אומרת: לכל אדם צריכים להיות שני פתקים בכיסו: על אחד מהם כתוב "בשבילי נברא העולם", ועל השני כתוב "ואנוכי עפר ואפר". ישראל כסיף חוזר לבסיס, כדי להבהיר את ברירת המחדל שלו. האם הסגר סידר את השכל? בואו נקבל
אני זוכר את הנסיעה הזו למדבר. עוברים את אילת וממשיכים הלאה, אין גבול, אין דרכונים. היינו אז ב-78' נפעמים מעצם הרעיון של פסטיבל במדבר.בחור בשם איתן גפני הרים עיר פופ על החולות. טומי פרידמן הקים, כמו שכותבת המפיקה תלמה אליגון, אימפריה של רמקולים,
לאור המצב הנואש, ההמלצות של היועץ, נחזור אל אחדים מהשירים שעסקו בראש הממשלה. מה חשבו כותבי טקסטים ויוצרי המוסיקה על ראש הממשלה שלהם? ראש הממשלה ככל הנראה יאשים אותם כ"שמאל" עוכר ישראל, ואנחנו בכל זאת נקשיב להם, נצביע למפלגת המוסיקה
בעת כתיבת שורות אלו, אפשר כבר לצאת מהבתים בלי לספור 100 או 500 מטר, להיפגש עם סבא וסבתא, להתחבק עם מסיכה. לטייל בגן. להגיע לקניון. תמו, ככל הנראה, ימי הגעגועים. עוד נתגעגע אליהם. דורי בן זאב התגייס וגייס לחרוז את
ההקלטה נערכה בערב לזכרו, אמפי וואהל, יולי 2001. במלאת 60 למאיר, יצא הדיסק. 14 ביצועים שרובם מפקיעים את השירים מתחומו של מאיר, וזו לעיתים בעיה, כי אם אין ערך מוסף ל"גירסת הכיסוי", עדיף כבר לשמוע את המקור. ואמנם, מעטים מהמבצעים
בשנים האחרונות אני בוחר להאזין למוסיקה ברדיו לא לפי המגיש או השדרן שלה. מוסיקה היא כבר מזמן מוצר רנדומלי, שאתה צורך לפי צרכים אישיים מידיים, ובעיקר כשאני בפקקים: לוחץ על כפתור ועל עוד כפתור – אולי אגלה את שעת השידור,
השעה אחת. צהרי שישי. צוותא 2. קירות שחורים. הרחק מאור הזרקורים מהמולת התרבות או חוסר התרבות, קורה משהו ראוי להארה. הקהל והאמנים במקום נראים כמו מפגש מחתרת בארץ חשוכת דמוקרטיה. הקהל שמגיע בשעה זו ללובי של קובי יכול למלא סלון
קובי לוריא את דורי בן זאב חוככים בין השד לכרס. מי ינצח? במציאות המקומית חסרת ההומור, שבה פוליטיקאיות קטנות משחרות לטרף מהסוג המיני כדי לפטר בשידור חי איש תקשורת עתיר מוניטין – ההחלטה לא פשוטה. תקציר הפרק: הוא (ירון) חפן את
אתה הופך "תל-אביבי" ברגע שאתה שוכר דירה בעיר – רצוי (בלתי נמנע) – עם שותפים. לפי מחירי השכירות נכון לעכשיו, פחות משלושה זה איבוד לדעת כלכלי. דורי בן זאב אומר: למה לבכות ולקטר כשאפשר לחייך. אמר ועשה בשיר דיסקו קליל
יותר בא לרקוד מאשר לרוץ. לכו על ריקוד אולד פאשן אלגנטי בתנועה מזגזגת. מילים? רץ, רץ, רץ אליה, חצה גבולות, ואז שום דבר. לא עונה. המנגינה ננעלה על רגלי. אלא מה: כבר לא אותן הרגליים. היו ימים שרקדנו בטירוף ריקודים
לא הכל ג'אז בפסטיבל באילת. באירוע ההשקה במועדון האזור, קיבלנו דוגמיות מ"חלום עקבותיך", המופע של קובי אוז, שנערך מול קהל בסלון ביתו, בו ביצעו אוז וחבורתו שירים של אריק איינשטיין. אוז הדגים את הפרשנויות שלו לקלאסיקה העברית בעיבודים, שפותחים מחדש את
נסחפו מפיקי פרויקט ההצדעה לשושנה דמארי במלאת עשור למותה. כשמצדיעים למלכה, מן הראוי לכבד את מלכותה בזמר העברי. האוסף הזה הוא מישמש של 37 גרסאות לשיריה – ללא עריכה אומנותית מוקפדת, כל הבא – ברוך הבא, מעין שוק הבלים של
רק השם ביבי נתניהו חסר בשיר המחויך והמרקיד הזה שכולו דברים ברורים על הבלוף הגדול. "לשיר הזה יש מוסר השכל/ שבין מנהיג לקוסם יש עדיין הבדל/ שקוסם יכול תמיד לשלוף איזה אס/ אבל אז אין הבדל בין מדינה לקרקס" –
בין אזעקה לצבע אדום והבלה-בלה בטלוויזיה בסלון, ניסיתי רדיו, איזו תחנה להתרגעות. ואז, לגמרי במקרה נפלתי על קולו של השדרן, שהמילים "עושה רדיו נפלא" לא גדולות על מידותיו, ממשיכות להלך לפניו כבר עשרות שנים. תתפסו אותי במילה ובסופרלטיב: דורי בן-זאב,