לדניאל מזוז יש בעיה אובססיבית עם עצמה. מחפשת זהב, כשהחיים קורים עכשיו, המוח שלה טס במהירות האור והשקרים. היא "מתרגמת" את הצד האפל של המוח למוזיקה אלקטרונית קודרת, שירה דרמטית מאופקת, קצב של סרט מתח. מזוז הצליחה ליצור אחדות בין
השופטים הם השחקנים הראשיים בתוכניות ריאליטי מוסיקה, גם המנחים. אסי עזר, למשל, קיבל חופש מההפקה לעשות כל מה שבא לו. הוא מגיח מכל חור, צורח, משתטח, מפריע. בהצגת הזמרת כיתריה הוא השמיע צפירות אזעקה קוליות, והשופטים נעמדו דום כמו בצפירה לרגל
עכשיו זה לא רק "הכוכב הבא לאירוויזיון", אלא "הכוכב הבא לאירוויזיון, בו ישראל זכתה בשנה שעברה". במיץ הזה יתבשלו כל הפרקים הבאים. זה מקדם רייטינג מעולה מול תוכניות ריאליטי מוסיקה אחרות, בימים שהז'אנר נמצא בירידה תלולה. המנחים כבר מפמפמים את הניצחון אינספור פעמים.
סיפור שגרתי מיומנה של דניאל מזוז על אנשים צעירים שמגלים פתע, אחרי שעזבו את קן ההורים, שהחיים אינם גן של שושנים. לא ברור אם מזוז מנסה לגעת בנושא באופן רציני או הומוריסטי-מחויך. מדברת בשם הרבים ("עובדים קשה"") ועוברת ללשון יחיד
