דניאל רובין

יש סיטואציות שלא נדרש תחכום מיוחד כדי להביע תחושות. ההקבלה בין "לנשום" ו"לישון" מתבקשת  אצל כל משפחה שנייה בתקופה הזו. "טוב" ו"רע" נטענים במשמעות הכי פשוטה שלהם. אלה ערכים מוחלטים – הם תלויים בתנאים משתנים. בעולמנו מושגים כמו "טוב": ו"רע"

הפסנתר, הקול מספרים סיפור אישי שנפתח ברחמים עצמיים בשיר "הסיפור בגדול". הסיפור הוא יותר הכישלון שלה עם עצמה מאשר עם בן זוגה. בטון התוגה של דניאל רובין יש הלקאה עצמית, דכדוך ושקיעה. המסיבה שתתקיים בלעדיה, ו"שוב לא נשאר אף אחד שישמור