ארקדי דוכין והפילהרמונית הישראלית
אני רואה ושומע את ארקדי דוכין בהופעות מאז שעלה על במה. לא מעט שנים. מעולם לא היה דברן גדול שלא לדבר על בדרן. לא איש של סיפורים בין השירים, לא שיחות ארוכות עם הקהל. כמה מפתיע: עם הפילהרמונית זה קרה
אני רואה ושומע את ארקדי דוכין בהופעות מאז שעלה על במה. לא מעט שנים. מעולם לא היה דברן גדול שלא לדבר על בדרן. לא איש של סיפורים בין השירים, לא שיחות ארוכות עם הקהל. כמה מפתיע: עם הפילהרמונית זה קרה
מרץ 2024, צהרי שישי היכל התרבות ת"א. עדיין מלחמה. עוד רגע היא תעלה לבמה. אולם מפוצץ. סולד סולד אאוט. גם מארינה מקסימיליאן תתייחס לכך, שהימים אינם ימי חגיגות, העולם שחרב על אלפי בתים, חטופים עדיין נמקים במנהרות החמאס, ועדיין זה
לפני סיום הקהל הצטרף לדודו טסה ב: "אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע/ כל זמן שהאוויר מגיע/ וזה לא מפריע ומלטף אותי/ ויש אצלך אור למה לי לעצור" (השיר "אני רץ"). אחרי ההופעה הראשונה שלו בהיכל התרבות ת"א אתה
הייתה חגיגה יוונית שלא ניתן לתאר במילים. אבל נתחיל מהסוף: פוליקר הבין שבימים אלה בלתי אפשרי חגיגות נטו, כשבחוץ האדמה רועדת. הוא בחר לסיים בשיר המצמרר "איך קוראים לאהבה שלי" – השיר היחיד בעברית בתוכנית, שיר שמגויס בעת שחשים כי
שמעון בוסקילה יודע מה הקהל רוצה. הקהל ידע מה הוא רוצה ממנו. הפגנות המחאה? – לא הגעתם למקום הנכון. הן נשארו בחוץ. את ההיכל הציף מפגן אסקפיזם. בוסקילה בא בטירוף לעשות חגיגה. תרימו ידיים למעלה, הוא דהר ונופף לקהל. הרים
שלוש פעמים במהלך הערב חיפשתי אותו אי-שם בשורות האחרונות של ההיכל. להתחכך עם קהל – חלק מהילולת אלטון ג'ון שלו. ירמי קפלן השאיר את הבמה מאחור ורץ ליציעי הקהל להסתחבק, לעשות סלפי ולגלוש על מעקה המדרגות של ההיכל. ירמי הקדיש
את ה"קארפול קריוקי" קנינו מתוכנית המציאות המצליחה של ג'יימס קורדן בטלוויזיה האמריקאית. ה"תרגום" שלה לטלוויזיה המקומית ("כאן") הצליח בזכות אודי כגן על תקן קורדן, שלקח את הזמרים והיוצרים לדרכים, והצליח לחבר את השירים להומור ולהצחיק לא רק אותם. הקטע למטה
איך תעשיית המוסיקה הייתה חוגגת ללא מספרים. יום הולדת 60 הוא סיבה טובה לחגיגה במיוחד אם אתה מיכה שטרית, ולחברים האורחים שלך קוראים אביב גפן, נינט, יזהר אשדות, ברי סחרוף וארקדי דוכין. צהרי שישי היכל התרבות ת"א. "סולד אאוט", השיב
קבלו את נטלי ורמיט, השחקנית והזמרת הצרפתיה, שנכנסת לנעליה של אדית פיאף האגדית 60 שנה אחרי מותה. היא תגיע לתל אביב להופעה אחת בהיכל התרבות ב-2.4. כדאי להקשיב למוסיקה, להציץ בקליפ הקצר כדי להחליט החלטות (229-450 שקל בהתאם למקום הישיבה)
גם אסף אבידן עדיין צוחק על מה שחושבים עליו. שהוא נשמע כמו זמרת, למשל. שהקול האנדרוגיני הזה לא אמיתי. כשאבידן סולו חשוף לבד מול היכל תרבות הומה ואוהד, מתברר יותר כמה אין בזכר הזה בלוף. כן, הצעקה הגברית רבת הכאב, התשוקה
שמעתי אותה בפסטיבל מדיטרנה אמפי אשדוד ב-2014. גם למי שאין מושג מהו פאדו (הבלוז של פורטוגל), חייב לשמוע פעם אחת בחיים את מריזה (Mariza). הבלונד הקצר המתולתל. אישה תמירה מאוד – ועוד על עקבים גבוהים. מריזה נחשבת לאחת ממלכות הפאדו הגדולות של פורטוגל
ההיינו כחולמים? ג'אז ישראלי ממלא אולם בהיכל התרבות. תגידו – מדובר "רק" באולם "צוקר", ועדיין – לא מחזה שכיח לראות קהל מעורב מאוד מגיע להיכל – חילונים, דתיים, גילאים שונים. הגיעו לשמוע את הרביעייה של דניאל זמיר. שמחתי בשבילו, במיוחד
הזיכרון, החלום, המסורת. שלמה בר של הברירה הטבעית עדיין נמצא שם. הברירה הטבעית האחת. אם לא חולמים – אין חזון, הוא אומר. ואז הוא מניף שתי ידיים ומכה על תופיו, והכל מתחבר לצליל ועוצמה שממשיכים להיות המשהו הנדיר הזה, האולטימטיבי,
גלעד שגב העמיס את השירים שלו לתוך מזוודה ויצא לסובב גלובוס. תוך גילוי עולם, ניסה התייר המזדמן, הקורא לעצמו ולמופע Passerby, לייצר חיבור בין שיריו לצלילים ששמע בערים ובכפרים אליהם הגיע. את תוצאות האינטרקציות ניסה שגב לגבש למופע מושקע באולם
סרטון פתיחה: מירי מסיקה עסוקה בהסרת איפור. חיפשתי בהמשך את הנמשל: האם נשמע אותה נטו ברגעים חשופים במיוחד, "קטנים" כאלה, ללא שכבות ה"איפור המוסיקלי", ללא הג'סטות המוכרות, אפילו שיר אחד יחיד במינו? – זה כמעט לא קרה. הקהל שמילא את
אביתר בנאי מתראיין. למעשה, יותר מתראיין מאשר שר. שלומי שבן מצליח בחצי שעה להוציא ממנו ראיון טוב. היכולת שלו לגעת ברגישות מתחשבת בנקודות רגישות, גם אישיות, גם תובנות היא סוג של עיתונאות טלויזיונית נדירה. אילו היה מוסיף כמה מילים על
אביב גפן בחר לארח את עמרי קרן, נכדו של שלום חנוך בתוכנית בו הוא (גפן) התארח אצל שלומי שבן במסגרת "חי בגימל" בהיכל התרבות. מדברים על עילוי כיוצר, כגיטריסט. נתתי לחפשן באתר את שמו, וחזרתי במנהרת הזמן ל – 30
"אז לא ידענו", שיר ששלום חנוך כתב אחרי רצח רבין: "אז לא ידענו כמה קרוב היינו אל החלום אל המחר/ לנצח נזכור/ כמה תמימים היינו עד אותה יריה כשהזמן נעצר/ יכולנו לראות אבל לא ראינו רצינו לחיות/ עכשיו ליבנו נשבר".
מילטון נסימנטו בן 76 מדדה בצעדים קצובים קטנטנים לבמה, ומרים את הקהל. הצדעה לענקים לא תמיד תלויה באיכות העכשווית שלהם, אלא במטען שהם נושאים איתם מהעבר. האיש הוא אחד הזמרים, המוסיקאים והמלחינים האהובים בברזיל ובמוסיקה הלטינית בכלל. לפי קבלת הפנים, הקהל
שלומי שבן התעניין בסיפורים שמאחורי ארבעה שירים שלה, אחד מהם, Drowning, נוגע בטראומה שחוותה אחרי ההופעה שלה בפסטיבל ערד 2009, כאשר נינט טייב הציגה אלבום ושירים חדשים וספגה בוז וקללות. באותן דקות, אותן סיקרתי אז (ראו כתבה למטה) נלחמה בין
אני רואה את ארקדי דוכין בהופעות מאז שעלה על במה. לא מעט שנים. מעולם לא היה דברן גדול שלא לדבר על בדרן. לא איש של סיפורים בין השירים, לא שיחות ארוכות עם הקהל. כמה מפתיע: עם הפילהרמונית זה קרה לו.
אהוד בנאי סיים את הערב בשיר שקט – "איש כל בו", שהגיע אחרי הילולת "ג'מלי פורוש". הקהל, שנהר לקדמת הבמה לחגוג, קפא בהפתעה על מקומו. בנאי כמו אמר להם: אני לא משבית שמחות, אבל בואו נגמור אחרת. במקום לפזז –
את סיבת החגיגה – 25 שנה ל"תפוחים ותמרים" – קיבלנו על מדרגות ההיכל. הג'סטה נוצלה עד הסוף. רמי קליינשטיין שר, קיפץ, נגע, גם פצח בהסבר על מהות השיר בשינוי פני הקריירה שלו. נדמה שאלה היו צהרי השישי המאושרים בחייו. קהל
רוני פיטרסון לא היה מקבל בחיים ערב כזה בהיכל התרבות. אני מתכוון ל"בחיים" תרתי משמע. פיטרסון היה סטאר רוק של סיגריה תקועה בגיטרה ובלוז. הרבה בלוז. ב"תפסתי ראש" לפני סיום ערב המחווה לזכרו, ששר שלום חנוך, שמעתי לפתע את קולו
ראיתי את "החומה" בביצוע פינק פלויד ב-1979 בלונדון. הגעתי לרוג'ר ווטרס בשדה התירס ליד לטרון. למה לקלקל את הטעם הטוב? שאלתי את עצמי לפני שהגעתי להיכל התרבות בת"א. אבל אחרי הפינק פלויד הישראלי של Echoes, הרכב המתמחה מאז 2006 בגרסאות של שירי
"האישה שאיתי" ממשיכה ללכת אחרי ברוזה. מגיעה איתו פעם נוספת להיכל התרבות. ב-2009 חגג איתה 25. תמיד ימצאו סיבה למסיבה חוזרת. חגיגות של אלבומי מופת הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך
חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות. כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999. דווקא על
הגדירו את ג'ו בונמסה טיטן בלוז-רוק. אחרי הערב בהיכל, המטפורה עדיין יותר מרלוונטית. עידן טיטני הגיטרה לא תם. אנחנו מדברים על המיינסטרים של גיטרת הבלוז-רוק. לא אינדי רוק. תראו את להקות הרוק הותיקות שעדיין מפוצצות איצטדיונים ואמפי תיאטרונים. מעט מאוד מוסיקת רוק
הו אנריקו, כמה הקהל הזה התגעגע אליך? רחוק מן העין, קרוב אל הלב, שזה סולד אאוט, בטח בהיכל התרבות, המעוז הותיק והבטוח. מה חדש אצל אנריקו מסיאס? לא תאמינו: הוא שר ביידיש, כלומר שובר שיניים. יידיש היא עוד שפה כדי לרצות קהל: במהלך
קונצרט רוק סימפוני בהיכל התרבות? מי עושה בימינו קונצרט רוק סימפוני עם תזמורת פילהרמונית? אחרי כשלוש שעות מינוס חצי שעה הפסקה, הבנו כי אלן פרסונס פרוגקט והפילהרמונית הישראלית עשו את זה. נדמה לי שמאז שהפילהרמונית הישראלית ניסתה ב-1969 לחבור ללהקת