מהשירים הבולטים של המאה ה-20, שיר אהבה שנכנס לעומק הקלאסיקות של הפופ ומוסיקת הנשמה. פרסי סלדג', שנפטר באפריל 2015 בגיל 73, הקליט את השיר באולפני Muscle Shoals המפורסמים באלבמה. סלדג' סיפר על ערב אחד, כשהיה צריך להופיע עם ההרכב The
40 שנה ל"רפסודיה בוהמית", אחד מהלהיטים הגדולים בהיסטוריה של הפופ, ולהקת "קווין" תקבל את פרס "האגדה החיה" Classic Rock Roll Of Honour בטקס פרסים המתקיים משנת 2005 ע"י מגזין הרוק Classic Rock Magazine. "רפסודיה בוהמית" נכנס לפנתיאון של הרוק בזכות הביצוע
אזהרה ממבוגר לקטינה באשר לתוצאות ההתאהבות בה. "נערה צעירה, צאי לי מהראש … את מדי צעירה". ג'רי פולר כותב השיר הסביר, כי כמי שהיה הרבה בדרכים עם להקות פופ שונות, הוא מכיר את הנערות האלו בנות הארבע עשרה שנראות כמו
"השירים הטובים ביותר". יש משהו כזה? קנה מידה? מישהו יכול לכמת? רוב הזמן אנחנו עסוקים בסופרלטיבים שמסתיימים ב "השיר הטוב יותר", "השיר הכי יפה". שיר טוב לא התכוון להיות "הטוב ביותר" או "הכי טוב". שיר טוב לא התכוון להיות שום
"רואה אבן בעיניך / רואה הקוץ בתוכך / אני מחכה לך / אחיזת עיניים תהפוכות הגורל/ על מיטת מסמרים היא גורמת לי להמתין / ואני מחכה, בלעדיך / עם או בלעדיך / איתך או בלעדיך" ייסורי האוהב בונו הצעיר. שיר
