זהר מאירי

זהר מאירי שרה בקול רוטט שיר של אובדן עצות. השאלה "מה עושים עם כל האהבה הזאת?" היא שאלה רטורית. אין מה לעשות. "להניח לה ללכת" , "לנער עצמי ממנה", "לחלק אותה בין בני האדם" הם ניסיונות התחמקות סתמיים. באהבה אי

ההשראה מ"כתיבת קורות חיים" של ויסלבה שימרובסקה לא הולידה שיר חכם / מתוחכם יותר על כתיבת קורות חיים. לא רק שזהר מאירי לא כתבה שיר מקורי על הנושא, היא גם לא למדה משימרובסקה את סוד הצמצום. הטקסט נשמע יותר פרשנות פרוזאית