זלדה

נתנאלה הסתרת נפשך
מוסיקה ישראלית

נתנאלה הסתרת נפשך

נתנאלה מחפשת את נפשה בשיר של זלדה. באופן אירוני מנסה להחזיר את המוסיקה במילות המשוררת שאומרת: "נֻתְּקוּ חַיַּי מֵהַזֶּמֶר וָאֶעֱמֹד בַּכּוּךְ נִכְלֶמֶת". נתנאלה היא אולי ההד האחרון לדור הזמרים יוצרים שהעמידו לעצמם אתגר – הלחנת שירי משוררים. רק במוסיקה מדברים

חוה אלברשטיין צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

לכל איש יש שם

יום השואה מחזיר אותי לשיר הזה. "לכול איש יש שם" עפ"י נסיבות חייו, שכניו, נופיו, חטאיו, כמיהותיו, אהבתו, תקופות השנה, השיר מתייחס לריבוי המשמעויות של המילה שֵם.  "לכל איש יש שם". שורה חוזרת זו מעלה את השאלה מהן המשמעויות הגלומות

מזמורים נוספים

אני קורא בקומוניקט ש"מזמורים נוספים" הוא "ארון השירים" שמתוכו שאב קובי אוז את ההשראה לשירי "מזמורי נבוכים" – אלבום הסולו הקודם המצוין שלו, יצירת מופת של חיבור בין אומנותו לאמונתו, בין מזרח למערב. אני פותח את ארון השירים של אוז. מוצא

דילוג לתוכן