ישי לוי רני
למה חייבים להכניס ערבית לשירים עבריים? תשאלו את חגי אוזן. זה הגימיק שלו וגם הסמל המסחרי שהוא מוכר. גם ישי לוי קנה, כי הוא מאמין שמדובר בטרנד מקדם. בעבר הוא כבר קנה מאוזן גם את "אנה בחלאם ביק". אוזן מושפע ממוסיקה
למה חייבים להכניס ערבית לשירים עבריים? תשאלו את חגי אוזן. זה הגימיק שלו וגם הסמל המסחרי שהוא מוכר. גם ישי לוי קנה, כי הוא מאמין שמדובר בטרנד מקדם. בעבר הוא כבר קנה מאוזן גם את "אנה בחלאם ביק". אוזן מושפע ממוסיקה
ואלרי חמאתי כמו מקוננת על אהבה מושלמת. למרות טעויות ומשברים – זו אהבה למיליון שנים. אפשר לקחת שיר כזה להיכלי השמחות. יוצרי השיר כיוונו אותו ואת ואלרי לדרמה עממית רגשנית – המטפסת לפסגות אהבה במוסיקה קליטה המערבת סגנונות – התזמור
גם הראל סקעת מאמץ טקסט נדוש של מתקרבן שאהובתו נטשה אותו. היא חסרה לו, ומי זה שישן שם במקומו, שמן הסתם מזכיר לה אותו. כאמן שצבר הרבה שעות שירים ובמה – האם לא נקעה נפשו מהמיחזור של שירי פגועי אהבה
גאיידה משחקת אותה פרחה שמחשיבה את עצמה גברת, בוחרת את הבחור הבא שלה לפי דרישות מחמירות. הוא לא ימצא כמוה עוד מליון שנה, אחת כמוה לא מחפשת בקטנה. איך בכל זאת ישבה את ליבה? כותבי השיר לגאיידה, הסתפקו ב –
חגי אוזן רשם פטנט מוצלח על חיבור עברית וערבית. נסרין קדרי נהנתה לעשות בו שימוש יעיל מאוד לקידום הקריירה שלה. אוזן מושפע ממוסיקה ערבית. אין לי שום ספק שהוא שמע הרבה עבד אל חאלים חאפז. לא מדובר בתגלית מקורית יוצאת
רינת בר מצטרפת לזמרות המייללות על נטישת מאהביהן. יש מי שמפטם את זמרות הז'אנר בשירי יאוש על מר גורלן. בר אינה בודק את השירים שמספקים לה. מה שקרה לה זה אינו "שיבוש קטן בתדר" אלא קצר מוחלט. היא תתבקש להסביר
"גם לי יש מקום בחלקה של אלוהים" שרים עברי לידר ונסרין קדרי לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל באשר הם – כדי להביע צער משותף, ומן הסתם גם מחאה שלא כל החללים שווים כשמדובר בשכול. ההזדהות בין האחים לקרב – מקבלת בשיר את
אז מה מצב הלב של נסרין קדרי? טועה, נקי, אמיתי? חגי אוזן שכתב, כנראה מכיר יותר מקרוב את הלב שלה, אבל למה לשבור הראש, כאשר אפשר לחבר אותו (הלב) ואותה עם אלוהים. אמונה פותרת בעיות. גם טעויות. הרי האל רחום
מה עושים עם מסלסלת מוכשרת כמו ויולט קנינו? האם הופכים אותה לאימפריה מסחרית כמו שעשו עם שרית חדד ועם עדן בן זקן? נראה שיש כבר מי שבונים עליה. בינתיים – אש קטנה. מתבכיינת בטקסט געגועם עממי על אהוב שנטש. עצובה,
ב"קצת שונה" השיר שפותח את האלבום, נסרין קדרי נשמעת כמעט מצטדקת, כשהיא מנסה לשיר על אחת "קצת שונה", אבל גם שהיא "אחת כמו כולם". שגם היא "כואבת". שהיא גם אוהבת מוזיקה. שהיא "נרגעת בדרינק עם חברות". זה סוג של תמרון
מילה אחת בערבית 'בנאדיק باناديك נותנת לנסרין קדרי לגטימציה להמשיך לנוע על קו המיינסטרים בין הערבית לעברית. בקול האמוציונאלי שלה, היא מנסה להעניק אמינות לטקסט התפור הזה, שבו שם הכותב דגש יותר על חריזה שבלונית מאשר שירה מקורית אותנטית. נסרין
אני מוכן להודות באשמה: פספסתי את השיר הזה בזמנו, כשיצא אלבום הבכורה של נסרין קדרי. גיליתי אותו ואותה בהופעה לקראת פסטיבל הפסנתר 2015 באולם "אסיה" במוזיאון ת"א. אם ההופעה הזו הייתה צריכה לפתות אותי להגיע לערב שלה בפסטיבל – אז
"המציאות בממתינה", שרה נסרין קדרי. יענו, תיכף תתפנה ותענה. צריך לחייג פעמיים, כי אסור לוותר. נושמת את הסכנה, "אוהבת כשהלב שבור". חגי אוזן מתחבר לשפת הסלולר ושם בפיה טקסט אינסטנט-עממי על אחת שמבחוץ "מפזרת חיוכים, עולה להילוכים גבוהים" מצד שני