זה מה שיש לדנה אינטרנשיונל להציע אחרי 30 שנות קריירה? אינסטנט EDM, מוצר תעשייתי מכוון רחבות שאומר משהו על גברת "קלאסה" שלא תיפול בפח לגבר שהוא "לה קוקרצ'ה". אינטרנשיונל רוצה להגיד משהו על העצמה נשית, אבל התוצאה היא רידוד מסר
צפו בקליפ החדש ל -I'M, השיר שיטוס עם מיכאל בן דוד לטורינו. העיבוד וההפקה של אסי טל בישלו מחדש. התבשיל שיצא מעצים את ההצגה ומשטח את השיר. הגישה לקליפ מנפחת שאו. מרוב אקשן, הטקסט מתפוגג, ומראה העיניים משתלט. הבעתי כבר
חן אהרוני מנסה חשבון נפש של אדם מתוסכל ובודד ומשרבט קלישאות מכל הבא ליד: כל מה שעבר – לא מצטער עליו, גם ברגעים קשים צריכים ללמוד לקום. לא שזה לא נכון, אבל חוסר מקוריות אינו משחק לטובתך גם כשכוונותיך אמיתיות.
האוסף האיכותי ביותר – מאז ש"כוכב נולד" נולדה. כשמקשיבים נטו בלי הטררם של התחרות והטלוויזיה, מגלים עוד יותר את יופיים של הביצועים. האוזניים מתפנות להיות יותר סלקטיביות. עשיתי באחד הטורים רשימה של המועדפים שלי. בהקשבה לדיסק אני מתרשם ש"לצלול" של
סהר חגי מביא סלנג עכשווי לשיר. משהו כמו "יאללה תזרום, בן אדם" לאן בדיוק לזרום? תזרום, מה-חשוב-לאן. ממש אין בשיר הצעה מסוימת. אפליקציה, הודו, ריאליטי, ללמוד תורה, להיט היסטרי. לתת גז על הכביש. כל מיני דברים שזורקים לסל הצעות סתמי ונדוש. מה רוצה
"המנון" כי זה מתחרז עם "מליון"? בבית החרושת ליצור להיטים – אין בעיה לשחק עם מילים. מילים זה לא הסיפור. מילים – חומר גלם להריץ את הלהיט. עקבתי אחרי חן אהרוני ב"הכוכב הבא לאירוויזיון". מתחרה סדרתי. רוצה מאוד להצליח. הוא
אני נושם לרווחה. הסתיימה עונת הריאליטי מוסיקה. שתי תוכניות במקביל (אקס פקטור, הכוכב) – Too Much. עונש כבד למבקר, שנאלץ לצפות גם בצמד מנחים מטורללים, אסי ורותם, שהעמידו את עצמם במרכז העולם. נתנו להם חופש לעשות צחוק. הם לקחו אותו
ריקי בן ארי שרה "חיה לי מיום ליום", הלהיט הגדול של ריטה, ואמדורסקי לחץ כחול עוד לפני ששמע את השיר. איך? ריקי מילאה את ההוראה שלו לשיר בעברית, אחרת – כפי שהזהיר – תחטוף ממנו אדום. הכחול שלה היה על הציות. אמדורסקי
מה רצה אמדורסקי מריקי בן ארי ששרה נפלא If I Ain't Got You של אלישה קיז? – "זה לא משהו שהיית רוצה לשלוח לאירוויזיון. בפעם הבאה אם לא תעשי משהו ישראלי – תקבלי ממני אדום". מה?! מה "ישראליות" קשורה לאירוויזיון,
מה עושים כשהקריירה מדשדשת? מנסים עוד פעם "כוכב נולד", כלומר את פורמט ההמשך של "הכוכב הבא לאירוויזיון". את חן אהרוני ("כוכב נולד 5") התחרות עצמה אינה מעניינת, אבל הוא מאמין, שכמו חובי סטאר, הוא יגיע לאירוויזיון בליסבון, והדרך היחידה היא
חן אהרוני חי בסרט. יש לו ציפיות גבוהות מעצמו, הולך על הפקות פופ תפורות, מושקעות, שיוצרות התחושה כי הבחור מחפש את הלהיט הבא. יש כאן להיט, שההפקה המוסיקלית שדרגה, ועדיין זה נשמע פופ בעל אימפקט אבל סובל גם ממשהו אינסטנט,
איפה אנחנו תופסים את חן אהרוני? הוא כאן? באנגליה? גמר עם האקס פקטורים והניסיונות להיות סטאר בחו"ל? מסתפק בפרובינציה? התחלה חדשה? השיר הזה כנראה מסמן ניסיון לייצב קריירה מאז "כוכב נולד" של 2007. זה בסדר שאמנים מרגישים שהארץ קטנה עליהם,
הוא מביט בה כשהיא משחקת במחשבותיה כמו ברולטה רוסית, קורא אותה כספר פתוח, וקשה להאמין שהוא מתחיל מחדש, אבל הזריחה של המחר תוכל לשרוף/ למנוע את התאבדותה של האהבה שלהם. איזו דרמה. לא בטוח שחן אהרוני חותם על הטקסט הזה
מעצם טבעה "כוכב נולד" מולידה בעיקר זמרי רגש, שהרי בביצועי קאברים אתה צריך להוכיח שאתה טוב בדיוק בזה – בהבעת רגש. אבל אז כשיוצאים לדרך, נשאלת שהאלה: יופי הראיתם שאתם יכולים, אבל אתם לא חייבים בכל מחיר להמשיך את "כוכב נולד"?.
סהר חגי חורז משפטים קצרים מאוד, שיתאימו למוסיקה של ניצן קייקוב. עיון מקרוב אומר, תישען לאחור – אין כאן משהו שכדאי ממש להתעמק-להתאמץ, או שאולי לא ממש ירדתי לגאונותו של המשפט "אם את לא אוהבת/ אז את לא חושבת", ואני לתומי
