טל בן נון

מיכאל בן דוד שולח תזכורת. אחרי האירוויזיון עודני כאן. מיכאל בן דוד שלאחר האירוויזיון, נוסע ברוורס למחוזות הריתם נ' בלוז והדאנס בצליל מלוטש. הוא נוהג על מכונית ישנה במצב מעולה במיומנות קולית, שמעלה אותו על נתיב מרכזי בקול בין מיק האקנל מסימפלי רד ומיקיאגי מנוער

פאר טסי מנסה לייצר סיפור אוטוביוגראפי על הקריירה שלו. ההתחלה, מה שאמרו עליו ("שחצן צעיר וגאוותן"), האכזבה, השנים שחלפו, ההצלחה. מה עשה? "כתבתי מילים שיהיו לי לחומה". אם הטקסט הזה אמור לשמש לו מגן – אז מצבו קשה. הייתי מחזיר

כשאמא מתקשרת לבקש מה"ילד" שלה לחזור הביתה, הוא אומר לה –  "יש לי גם אישה". השתגעת, פאר טסי? זה כאילו אמרת לה – עם כל הכבוד והרצון לחזור הביתה, את כבר לא האישה היחידה בחיי. טסי, זה ממש לא יעשה שמח לאמא, ואתה הרי

אל יווני הוא לא יהיה. אבל כמו מלך – יהיה. והיא – מלכה. נו טוב, בואו נצנן. מלכותו – מלכות עניים, לא ארמון, דירה עם כלב, הכי שכיח, ערך עצמי נמוך, שום תואר, כי החייים בית ספר (די עם הקלישאה הזו), אבל