יהב טווסי

רוז גדולה עליהם

גדולה עליהם בימת הופעות החיות. חנקה אחדים מהם עם כל הכוריאוגרפיה, הפירוטכניקה וזמרי הליווי. גימדה אותם יחסית לשלבים הקודמים. לא חייבים שאו בכוח. אבישחר ג'קסון היה מסתדר גם בלי כל הרקדניות הסקסיות שנגעו בו. אבל רוז – עשתה זאת בגדול

ראה את האור

עברי לידר חייב לי ולציבור הצופים בתוכנית הסבר: מדוע העדיף לשלב ההופעות החיות את להקת הבנים "פיוז'ן", ששרו Time After Time של סינדי לאופר, על פני חבורת הריתם נ' בלוז והראפ – מיראז', שביצעה Turn On Me של ניקי מינאז'. אם

מי עלו לבתי השופטים?

התחלנו בשמונים. מהר מאוד נותרו ארבעים. התוכנית האחרונה צמצמה לעשרים, שיכנסו לבתי השופטים. המבחנים נערכו בשלישיות. אני לא אוהב מבחנים בשלישיות, כי הם אינדיקציה קלושה ליכולת האינדיווידואלית של המשתתפים. לעיתים גם נגרם נזק בלתי הפיך, כאשר השלישייה אינה מתחברת בסגנונות

הסוזן בויל של אקס פקטור ישראל

אתה יכול לוותר, אמר לי ידיד. למה לך לקבל צורה של כורסה?  כל ישראל הופכת ריאליטי מוסיקה. עזוב את זה. צודק. אבל כמו חתול סקרן, אני מתיישב שוב לראות תחרות מוסיקה חדשה. עצלנות שכזו. כמעט כמו כדורגל. אקס פקטור ישראל בסלון. פורטיס

דילוג לתוכן