כבר 19 שנים שאריק לביא לא איתנו. זמר אחד ויחיד ופרפורמר ענק. זיו רובינשטיין בחר לחזור אליו ב"למה לא אמרת לי". בחירה מצוינת.. השיר הזה אולי יותר משירים רבים אחרים בביצועו מגלה כמה לביא היה זמר ייחודי שהטמיע את אישיותו
לקראת קבלת פרס ישראל, ממשיך אביהו מדינה לדבר על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא
ספק אם טקסט חרמני כזה היה עובר ברדיו בעידן ה – "Me Too". הוא נשמע לגמרי הטרדה מינית. אריק לביא שר אותו בתקופה, שסוג שיח כזה לא נחשב נועז. הוא נטמע בהומור המקומי, בסחבקיות הגברית. האינטונציה של לביא היא של
הביצוע המקורי של השיר שכתב דידי מנוסי והלחין יוחנן זראי, שייך ללהקת גייסות השריון עם הסולנית תיקי דיין והסולנים דורי בן זאב ואבי טולדנו. השיר נכתב על ידי מנוסי לתוכנית של הלהקה "6 ימים בטנק" שהועלתה בקיץ 1967, אחרי הניצחון
הנחלים יודעים לאן ללכת. העצים יודעים מתי תהיה שלכת. ואנחנו? בני תמותה. האהבה/ האהובה מסתלקת לה מאיתנו. למה? – כובע. נצחונו של הטבע על האדם. אריק לביא היה זמר הרוק הראשון בזמר העברי. נכון, הוא לא בחר בז'אנר הרוק כנתיב
