יוסי ומודי: אמת ההישרדות המוסיקלית האופטימית שנקטעה באיבה
יש מצב לסוג של אופטימיות שאינה מתכתבת עם אסון שממשמש ובא? עכשיו כשמודי הלך לעולמו ללא עת, אני נזכר בשיר הזה ובמילות הפזמון החוזר שהופך עכשיו אירוני עד כאב: אז למה לדאוג – למה לדאוג עכשיו/ בסוף המילים יגמרו והשמש