יורם פויזנר

אתניקס - נגמר זמנית
מוסיקה ישראלית

נגמר זמנית

הקורונה מפעילה מוחות יצירתיים, שמספקים דוח"ות על מפגעי הוירוס. זאב נחמה מבשר שהכל נגמר, אם כי  קצת באיחור. עכשיו כבר מצפים לחזרה הדרגתית לשגרה. אז נכון – כדורגל לא יהיה בקרוב. גם לא הופעות, גם טיסה לאמסטרדם עדיין לא נראית

זאב נחמה אייל גולן צילום: מרגלית חרסונסקי
הופעות

חוגגים 30 שנות מוסיקה

אתניקס הכינו חגיגה להיכל. לפי התאורה – חו"ל פלוס. לפי האווירה – קלאב דאנס חו"ל. הקימו את הקהל בשלבים. כמו שיגור לוויין. נחמה הודיע בכל פעם באיזה שלב של השיגור אנחנו נמצאים. לפי הרפרטואר – זו לא הייתה השקת לאלבום

מוסיקה ישראלית

הטוב קורה

אלבום מס. 18. 30 שנות להקה. תנו כבוד,  ויש כבוד. אבל אחרי הברכות, צריכים לעבוד. חמישה עשר שירים, מספר לא קל למאזין של 2015, שדורש מ"אתניקס" תכלס להיטים לסיפוקים מידיים. גם את האלבום הזה לא ירכשו בזכות  קונספט מהפכני, צליל

אתניקס - תחליטי את
מוסיקה ישראלית

תחליטי את

מנקודת מבטו של האוהב יש מצב, שלמרות תחושת האהבה שעברה ביניהם, היא לא תמשיך אתו על רקע מצבו הכלכלי, שהרי בכסף הוא לא יוכל לקנות אותה. "אולי במקום יהלום תקבלי זכוכית". האם האהבה תנצח? כאן מגיע משפט מפתיע – "אתן

הטוב קורה

זאב נחמה מקווה לימים טובים יותר. התקווה מתחדדת במיוחד בימי מלחמה. השימוש ב"ארסנל של נשק" מול "ארסנל של רגש" שקוף מדי. נחמה פתח מחסן רגש מהסוג האופטימי. רגעי ההשראה מגיעים עד לספירות עליונות. המוסיקה למרות האמונה בטוב – אינה שמחה.

מקסיקאנה

מתחברים למוסיקה שעושה חופי קיץ בעין ובאוזן? אישית, חולפת לידי, הגם שהיא חיונית לתחושה אסקפיסטית בביצה המקומית על רקע הביאוס הכללי. "מקסיקאנה" היא מוסיקת חופים מכוונת למועדונים, זרם מילים ממוחו הקודח מחום הקיץ של זאב נחמה, שכל מה שמעניין אותו ואת

אהבת חינם

יש להעריץ את זאב נחמה – על ההתמדה להמציא את עצמו מחדש, לשמור על אתניקס בחיים, לתדלק את הקריירה. אני שומע תריסר שירים, וחש בניסיון הזה לבדות (לחפור) ממוחו עוד מילים על אושר ואהבה, קצת להשתעשע, קצת לפנטז, להתפרע.  בדרך

דילוג לתוכן