אנדריאה בוצ'לי, היצוא הגדול ביותר של איטליה, הוא מזמרי האופרה היחידים בעולם, שכל זמר פופ שני ירצה להקליט איתו דואט. מאז Time To Say Goodby עם שרה ברייטמן המניה שלו כמשת"פ חזקה מכל זמר אופרה אחר. האלבום הזה מציג ביצועי
ריק וויקמן, שמגיע לכאן במרץ עם כל מטעני הפרוג רוק של Yes יחד עם ג'ון אנדרסון וטרבור רבין, לקח חופשה מהרוק כדי לשרטט דיוקנים של שירים קלאסיים בנגינת סולו בפסנתר. ווייקמן שהשתתף בזמנו בהקלטות ‘Life on Mars של דיוויד בואי
הפסנתרן אנדרס ווידמארק אוהב לעשות מטעמים מקלאסיקה. הקודם שלו PSALMER, שהיה מסע ג'אזי על פני האופרה, קיבל בקורות מצויינות. הפעם הוא מטפל בג'ורג' ביזה עם שלישיית ג'אז שוודית בהרכב מקורי – 2 דאבל באס וצ'לו + תופים ואיש הקשה קלאסי.
צ'יל, קלאסי, אופרה, אלקטרוני. נדמה שגם שילר לא הצליח להגדיר לעצמו מה הוא רוצה להיות באלבום ה-8 שלו. אם תערבבו, תקבלו תמהיל טעימות אטרקטיבי קלאסי- אלקטרוני ולא רק. גרמניה על הקו. יש כאן מסורת: חברת דוייטשה גרמופון הותיקה (נוסדה ב-1898) שמכוונת
לאן נעלמה אמה שפלן? נזכרתי בה אחרי שמצאתי בבוידעם את הדיסק הזה של זמרת הסופרן סאמר ווטסון. איפה אנחנו? ז'אנר ה – Classical Crossover. מוסיקה קלאסית (אריות) עם נגיעות קלטיות, אלקטרוניקה, קלאסי-קל ופופ. היא שרה "ארנחואז", "סונטת ליל ירח", Cavatina
חוגגים שמונה שנים של שלטון הבנים הפופ-קלאסיים המשתפכים. וגם: חג מולד שמח. הפי כריסמס, איל דיבו. אמייזינג גרייס בליוו חמת חלילים. הלהיטים הגדולים יסבירו את מהות ההצלחה הגלובלית – 160 מיליון דיסקים שנמכרו ב-33 מדינות. ארבעה סיבובי הופעות בעולם. מאז
לשיר באך, מוצארט, שוברט טלמן ושופן בדה-בה-דה. הסווינגל סינגרס היו ראשונים וייחודיים מאז הקמת ההרכב בתחילת השישים. זוהי לא רק שירת Scatting ללא מילים. יש בזה הרבה יותר – באלתור, בהרמוניות, בטכניקה בעיבודים הקוליים לשירת א-קפלה. מכל הבחינות האלו, הסווינגל
מי צריך שלושה טנורים כשיש אחד. לאל באנו יש קול שלא יבייש את לוציאנו עליו השלום. מבחינת ג'סטות – יש לו כמו לשלושה. ברור למה הוא משך אליו הרבה גבירות (לא צעירות במיוחד) עם זרי פרחים. אחת כמעט התנחלה, חיבקה,
