לימור עובד

"ילדתי" באיזו משמעות?  אמא שמדברת אל ילדתה בגיל ההתבגרות? ואולי חשבון נפש נשי– פניה בגוף ראשון לעצמה? או מתרפקת על עברה ("זה ניחוח ישן ששובר את ליבך"), על עצמה כ"ילדת פרחים" – האם זו אסוסיאציה לילדי הפרחים של השישים –

מילים יפות על אהבה. מילים של תשוקה, של כמיהה. שאיפה אל השלם, המושלם. היא שרה אליו בגוף שני, לוקחת על עצמה לתאר למה הוא מתגעגע – "ליד רכה בתוך האינסוף הקר”. גם מגישה לו את עצמה – "בוא והתכסה בי".