אחרי ששמעתי את האלבום החדש של מאיה בלזיצמן את מתן אפרת, חשבתי שלא יהיה לי הרבה מה לומר על הופעת ההשקה. טעיתי. יש עוד משהו לומר על הצמד, אחרי הסטנדינג אוביישן המוצדקים שהם קיבלו, אחרי Gypsy ו"ושום סלע" שבלזיצמן שרה
אם להשתמש בדימוי של השיר, מאיה בלזיצמן עשתה חביתה מקושקשת מהשיר של רוני סומק. התחילה את השיר מהבית השני, ואילו הראשון – מוקם כשני וחזר בסיום, וכך הלאה, עשתה בבתי השיר כבשלה ויצרה סדר חדש. בלזיצמן בראה, למעשה, יצירה משל עצמה, הפכה
משהו טוב עבר על סיון טלמור במעבר לאנגלית. הגעתי להופעה אחרי האזנה מענגת לשבעה שירים המציגים אותה באור חדש כסינגר-סונגרייטר מהשורה הראשונה. שלוש שנים אחרי "לונה פארק", אלבום הבכורה שלה בהפקתו של יוני בלוך ואחרי שנתיים במהלכן הופיעה עם יהונתן גפן
