הלחנת פסוקים מהמקרא ופיוטים הפכה כמעט טרנד. סוג של התחברות לשורשים, לקשר האמביוולנטי (לעיתים) עם אלוקים, לפילוסופיה של היהדות. במקום יצירה אישית – מלחינים את שפת המקורות, שנשמעת למאזין כמוני ארכאית. הזמרת-יוצרת מורין נהדר, שקשורה בטבורה לתרבות המוסיקלית הפרסית, בחרה אף היא
מדוע בחרה מורין נהדר בארבעה השורות הראשונות מתוך פרק ג' שיר השירים? על איזה פירוש הלכה מתוך שלל הפירושים? לפי רש"י – "על משכבי בלילות" משמעותו – "בצר לי שישבתי אפילה כל שלשים ושמונה שנה שהיו ישראל נזופים" לפי מצודת דוד
לא מבין אף מילה בפרסית, ואני צריך להסביר לעצמי איך השירים האלה, ששרה מורין נהדר, מהלכים עלי קסם. תן לרגש ללכת לפניך, אבל לפני שנסחפים, נפעיל גם את ההיגיון. מורין נהדר, המוסיקאית, הפייטנית, דאגה להרחיב את הגבולות המוסיקליים של השירים
לא איש פיוטים אנוכי. המסורות של יהדות המזרח אינן תחום התעניינות שאני מטפח. המושג "שורשים" מכניס אותי ללחץ מסוים. אני משתדל להבין את הצורך לחבור לנכסי השירה של העם היהודי לדורותיהם. מצד שלישי, כשאני שומע יסמין לוי שרה לדינו, אני מוכן
