מוריס אל מדיוני

הכי פשוט ללכת על עיבודי דאנס אפביט אלקטרונים גרוביים למוסיקה ערבית – כדי לנסות למכור. ב"פוטמאיו" לא נוהים אחרי טרנדים. "ערב האקוסטית" הוא אוסף שלוקח את הסגנונות המסורתיים אל העיבוד המודרני, זה שמכניס אותם בדלת הראשית אל ז'אנר מוסיקת העולם.

גוסטו במערב וליבו במזרח, במרוקו. המפגש מוביל אל אחד מאלבומי ה – cross-cultural היפים ששמעתי מעודי. הוא שר בערבית מרוקאית (ערבית-מוגרבית), שירים מקוריים, והתוצאה מלודית להפליא, יש שיגידו "מערבית" מדי. מבחינתי – עונג אמיתי. גוסטו נוגע בשורשים שלו, אבל נמצא לחלוטין כאן, במערב,

מה הקשר בין "רדיו רמאללה" לרפרטואר ולמשתתפים של המופע המרכזי בפסטיבל מדטירנה באשדוד?  – מקרי בהחלט. פרט ליהודה פוליקר ששר בסיום את השיר ("רדיו רמאללה") בדואט עם ברי סחרוף – לא מצאתי משהו שיחזיר אותי לעונג שהסב לי הרדיו הזה

מוריס אל מדיוני הגיע אל פסטיבל הפסנתר! לא סתם פתחתי בסימן קריאה. קדמה להגעתו עצומה שיזם קובי אוז, שאליה הצטרפו רבים, כולל כותב שורות אלו. המאבק על שילובו של הפסנתרן היהודי אלג'יראי בן ה-87, מענקי המוסיקה הערבית-אנדלוסית המודרנית, זוכה פרס

כבר שנים, מאז שהייתי עולה במעלית בניין עירית תל-אביב, כדי לתפוס מופעי פסנתר בפסטיבל  הפסנתר, אני תוהה מה קרה לפסנתר בפסטיבל הפסנתר. שמו נשאר, אבל ההפקה האומנותית שמנה וגם בעטה בו. הפסנתר כבר אינו מקודש. פסטיבל הפסנתר הפך במה לעשרות