מור

למחפשי ההומור במוסיקה הים – תיכונית: אל יאוש. יש אור בקצה המנהרה. קחו את השיר הזה של מור רביעי. אפשר ללכת על פרודיה בחפלה מוזיקלית תואמת. מילים פשוטות: תרקדו, תצחקו. מור שרה את השיר כמו קיבלה על עצמה את תפקיד

שיקשיב לה עכשיו!  מור כועסת?  מצד שני בשיר היא לא בדיוק נשמעת מתעצבנת. היא חיכתה בלילות שהבחור יבוא ו"ינגן לה על רגש", אלא מה? הוא "לא כזה כוכב", שיפסיק "לבוא בלילה". אתם מבינים? מי שיכול לנגן למור על רגש נדרש

המגמה לייצר עוד "עדן בן זקן" אינה בעייתית כמו הפיכתה של מור לכוכבת מחומרים רדודים כמו השיר הזה.  יגידו לי: מה אתה רוצה. הצעירה מייצרת מיליוני צפיות. קח את "תקרא לי מאמי", אחד הקודמים שלה – "להיט השטח הגדול של

קיים נרטיב קלישאתי מוכר בשירי הנכזבים/ נכזבות בז'אנר הים תיכוני: הכתיבה תמיד בגוף שני (את/ אתה), המצוקה של הנפגע/נפגעת  מתמקדת במין ובחדר המיטות בלילה, כאשר המוטו המוביל הוא קנאה: "ומי זאת עכשיו על הספה שלך" מקוננת מור.  איך יכול להיות

לא רק בחורים מתייפחים בזמר הים תיכוני על נטישת האהובה. קבלו את דאובת הלב התורנית. תסלסל לכם בסלסול קורע לב. "קשה לי מאמי", מייבבת מור. מה הבעיה? הוא דווקא נוהג לחכות בסבלנות מחוץ לדלת. מחזיק לה את היד כשאין לה

רואה לו בעיניים מבט שמפיל אותה בפח. מה קרה? כל שהמאזין יודע שהיתה "סערה". מה מאחורי הברקים והרעמים? פתרונים למור או לכותב השיר עדן חסון.  לפי דף המידע שנשלח חסון שידך את מור, התגלית שלו, למשרד "שרית הפקות". מור העלתה סרטונים לרשת