מייקל בנסון

על הנייר – טקסט שנקרא ונשמע כטיוטה אקראית בסדנא לכתיבת שירים, כתוב בלי גרגיר פיוטי. כשהיא בוכה, היא יפה. הוא דואג, לא רוצה עוד להתאכזב, כי הוא אוהב. הקפידו על חריזה, אבל בגדול – לא להעביר לניתוח ופרשנות. מה שמעיף

בהדרן הגיע "החומר החדש", שיר שפותח את האלבום החדש של משינה "מתים, שרים הולכים", שיר איטי, אפלולי, בלדת רוק נוגה על השוני שבינו ובינה. הדובר עף למקום רחוק עם "החומר החדש", שזורם לו בראש, היא רוצה הכי קרוב את הכל. היא צריכה תקווה. הוא

עמותת חברי "משינה" בתקליט חמישי. השידוך הזה בין שלומי, יובל, איגי, אבנר ומייקל מבשיל לפירות מאוד טעימים.  תקליט שהמשיך להתנגן אצלי בכייף ובנונסטופ. זה אלבום של "תסריטים". גם נושא המוות עומד אצלם על תקן תסריט פוטנציאלי לוידאוקליפ, אבל זוהי בדיוק