ממרחק השנים, האבידה נראית יותר גדולה. אבידה לשפה, ליצירה, גם לקהל, שחלקו הגדול לא היה מטריח עצמו להגיע לסתם ערב של מאיר אריאל בעודו בחייו וגם לזמרים וליוצרים, שמרגישים אולי כצאן ללא הרועה הרוחני ועושים לו מחווה בכל קצב ועיבוד.
אולארצ'יק צריך לצאת מהארון המוסיקלי שלו ולהצהיר קבל עם ומעריצי כוורת: אני זמר ג'אז, וזה סופי! הייתי מאוהב הרבה מאוד שנים, ועכשיו אני עושה לזה פומבי. ברשימת התודות יהיה מקום מרכזי לאלי דג'יברי, סקסופוניסט-על שיצא איתו ל"תה בשניים", ההרפתקה הג'אזית,
עמיר בניון להאזנה ידידותית? יש דבר כזה? כלומר יותר ידידותית ממה שאתם מכירים? תנו לו את הפסנתר של אודי תורג'מן, ערבבו להיטים גדולים מהרפרטואר המוכר עם קאברים מ"שירי ארץ אהבה", קטע אינסטרומנטלי למצברוח טוב ותקבלו עמיר בניון אקלקטי בתפזורת רפרטוארית
אמש, חודש וחצי אחרי שנפתח, הסתיים פסטיבל הפסנתר של ת"א סופית בהופעתה של אניה בוקשטיין. אז, תחילת נובמבר, המופע נדחה בגלל צנתור שעבר שלמה גרוניך, שאמור היה להתארח בערב שלה. כשגרוניך עלה לביצוע משותף של "ציור", יכולת להבין שהמופע הזה נבנה
