משה לוי

שלום חנוך מתי כספי המופע המשותף צילום: מרגלית חרסונסקי
הופעות

שלום חנוך מתי כספי המופע המשותף

שלום חנוך ומתי כספי על במה אחת? מה רע? שניים מהיוצרים/ מוסיקאים הגדולים של המוסיקה הישראלית במפגש להיטי הלהיטים שלהם. מה הבעיה? שהקשר הסגנוני ביניהם קלוש? שהקומבינה נשמעת יותר "כלכלית" מאשר "אומנותית"? אז מה? תשאלו את הקהל בסוף הערב. רק

אביב גפן התעויוט אחכה
וידאו

אביב גפן התעויוט אחכה

השיר יוצא בתזמון מדויק. ממש כמו בסיום ההופעה בפארק. אביב גפן שר על אבא, לאבא, לשניהם. הגיע זמן אהבה. באה לבקר באיחור אחרי שכשלה בעבר.  הכמיהה בולטת כבר בתחילת השיר. מתנגנת במוסיקה של חמלה וגעגועים. גפן מציג באמצעות מטפורות ודימויים

שלום חנוך רק בן אדם
וידאו

שלום חנוך רק בן אדם

הולך נגד הרוח. המדרכה מתנדנדת. אין מה לעשות. צריך לסמוך בינתיים על הגשם. אורי ליפשיץ אולי הגזים בציור הפורטרט של שלום חנוך לעטיפת התקליט – צייר אותו בקווים מרים עד טירופיים-דכאוניי. מצד שני ב"רק בן אדם", הטירוף מחלחל חזק פנימה,

אושיק לוי מתגעגע
מוסיקה ישראלית

אושיק לוי מתגעגע

אושיק לוי שר שיר געגועים עצוב. הקומוניקט שצורף חושף את הסיבה. כשהשמש שוקעת, מאירה בלילה כוכבים, שניהם יביטו על השמיים, אבל ממקומות שונים. אושיק בקול מחוספס שר את השיר במנגינה "עגולה" שמוציאה לפועל את תוגתו באיפוק, בטון שמגיע מעומקי הנשמה.

שלום חנוך הרצל לילינבלום צילום מרגלית חרסונסקי
וידאו

שלום חנוך הרצל לילינבלום

שלום חנוך כאן ועכשיו. 2021. הזמן קובע. לא נעצר. תקשיבו לאחרון באלבום – הזמן עובר. נמשיך בדרך בין אפר לעפר. הכאן יכול להיות – פינת הרצל לילנבלום. הזמן המאוד עכשווי של יפו-תל-אביב. באנלוגיה לזמן הארצי: "משאית ירוק/כל הזמן עומד/ על

שלום חנוך שחור לבן
וידאו

שלום חנוך שחור לבן

שלום חנוך לקח את "שחור לבן" מ"הרצל לילנבלום", האלבום שיצא באפריל 21, לכיכר דיזנגוף. הופעת רחוב.  העיתוי: קידום הופעה בפסטיבל התמר. הקהל המופתע מכוון טלפונים. מקשיב לשיר על הקונטרסטים של החיים– שונא קיצוניות, אוהב את החופש, שונא אלימות, "השקר שיש

שלום חנוך יציאה 2021 בפסטיבל הפסנתר צילום מרגלית חרסונסקי
הופעות

שלום חנוך יציאה 2021 בפסטיבל הפסנתר

שמעתי אומרים, שב- 2020 לא נערך פסטיבל פסנתר בעטיה של הקורונה. תשאלו את שלום חנוך. מבחינתו היה גם היה (פסטיבל)  – רק בלי קהל. אחד מ-8 מופעים שנערכו באכסדרת המוזיאון צולמו לטלויזיה. "יציאה 2020" היה היתה. כתבתי עליה: אחת ההופעות

ישראל כסיף וילדי התוף
מוסיקה ישראלית

ישראל כסיף וילדי התוף יוצא לחופשי

אימרה חסידית  אומרת: לכל אדם צריכים להיות שני פתקים בכיסו: על אחד מהם כתוב "בשבילי נברא העולם", ועל השני כתוב "ואנוכי עפר ואפר". ישראל כסיף חוזר לבסיס, כדי להבהיר את ברירת המחדל שלו. האם הסגר סידר את השכל? בואו נקבל

שלום חנוך פסטיבל הפסנתר 2020
מה שבוער

שלום חנוך פסטיבל הפסנתר בתל אביב 2020

רציתם מופע מחאה נוקב בימים שזה הכי נדרש? שלום חנוך אינטימי בלי קהל משחק אותה הכי מעורב. בחר במודע את מיטב השירים שיש בהם "אמירה". הוא בגיטרה, ליד הפסנתר – משה לוי. זוהי "יציאה" 2020, שיוצאת מתוך המופע המיתולוגי שנקרא "יציאה".

שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

לא יכול לישון עכשיו

זה שלום חנוך שאחרי סערות הרוק. בלי הזיעה שניגרת בפארקים. הוא פותח בנימה מפויסת "אי שם קיימת אפשרות שלא הכל אבוד", בשיר "מביאה הכל". הוא שר ברוך חם. האלבום הזה מקביל למופע "מישהו הפסיק את הזרם". אני לא חושב ששלום

בעז בנאי - הגשם הראשון
מוסיקה ישראלית

הגשם הראשון

שמעתי את השיר הזה בתקליט בונוס – "מאיר בנאי אקוסטי" שצורף לאוסף – "כמה אהבה" לפני 17 שנה. הוא נשמע לי אז כמו אטיוד, סוג של "תרגיל" בפשטות צרופה של צלילים, שיר שהסתיים ב"לה לה לה לה" כאילו אין לו

שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

פסטיבל הפסנתר של שלום חנוך ומשה לוי

"יש בשקט יתרון, גם אם אין לי הסבר זה מתאים לי יותר, וזה מרגיש לי נכון" המילים מתוך "השיר האחרון" הנכלל בכפול שהוקלט לייב. בלוז קברטי. הדיסק (2004) מתמצת את השורה הזו. בגרסת האנפלאגד האקוסטית (שלום חנוך – גיטרה אקוסטית, משה

מוסיקה ישראלית

שלושה תל אביבים

אתה הופך "תל-אביבי" ברגע שאתה שוכר דירה בעיר – רצוי (בלתי נמנע) – עם שותפים. לפי מחירי השכירות נכון לעכשיו, פחות משלושה זה איבוד לדעת כלכלי. דורי בן זאב אומר: למה לבכות ולקטר כשאפשר לחייך. אמר ועשה בשיר דיסקו קליל

רעואל דניר - תסתכלי עלינו
מוסיקה ישראלית

תסתכלי עלינו

רעואל דניר כתב שיר אהבה של כאב, ניסיון להביט לאמת של שניהם בעיניים בכנות אבסולוטית, חשיפה שנוגעת גם במה שיש, במה שאין. "שני עלים – עם בוא הקור טבעם לנשור/ תלויים על אהבה כל כך בוערת שלא מתאפשרת". הניסוח הפרוזאי

מוסיקה ישראלית

שירים מבית אבא

שירי נחום היימן כפי שלא נשמעו מעולם. אחרי שהאזנתי, אין לי ספק: ככה יש להאזין להם. סי היימן ואלעד שודלר בסיוע המעבד משה לוי העניקו להם את קווי מתאר חדשים מדוייקים מאוד. החוכמה: לא לרוץ לפני השירים, לתת למילים להישמע,

דודי לוי - איך זה
מוסיקה ישראלית

איך זה?

את תפקיד צחוק הגורל השאיר דודי לוי לציפורי הגן, בלית ברירה. האירוניה מגולמת בבית האחרון במשפט שקוטע את זרימת השיר בפראזת דיבור. דודי לוי שר – על צדק. איך כתב מאיר אריאל בשירו "צדק צדק תרדוף"? "השלום והצדק מתחבאים באפלולית

יזהר אשדות - כך הולך הרוח
מוסיקה ישראלית

כך הולך הרוח

שיתוף הפעולה בין יהלי סובול ויזהר אשדות הוליד שיר מהסוג שחייו נצח. האזנתי פעמיים ושלוש ולא שבעתי. במהות (לא במקצב, לא במטפורות) השיר הזכיר לי את "ערב עירוני" של נתן אלתרמן – מבט עצוב כמעט כואב על בני האדם מול עולם וטבע

ארז נץ - שאלאחו
מוסיקת עולם

ShaLacho, שאלאחו

בחתונה גרוזינית / ארמנית  כבר הייתם? ארז נץ, גיטריסט על חשמלי, שמנגן בהרכב טראנס פסיכדלי כמו אינפקטד מאשרום ופורט נפלא "מדרכות פריז" של גארי מור, אינו שוכח איזה דם זורם בעורקיו, ומגלה שבחשמלית שלו אפשר לגעת גם בדפי הביוגרפיה של

יזהר אשדות
מוסיקה ישראלית

כפר צרפתי

טיול פסטורלי בכפר צרפתי בזמן שמטשטש את מה שארע בו (הסטוריה עקובת דם בעבר, ייצור יין בהווה) הוא רקע לחשבון נפש  על היחסים ביניהם. בעימות בין הזמן ההסטורי והזמן האישי – מה שטורד אותו הוא החלום שחלם עליה. השכחה היא

סי היימן - עכשיו בעצם טוב
מוסיקה ישראלית

עכשיו בעצם טוב

שמעתי את הביצוע של חוה אלברשטיין בטרם הגרסה של סי היימן המופנית ומוקדשת לאביה, נחצ'ה, לאחר מותו. שיר עצוב, הגם שמילותיו אופטימיות. היינו כה שונים, עכשיו אנחנו דומים. הכל בעצם טוב. שאלת ה"מתי" היא יותר שאלת ה"איך" קרה שחלה ביניהם

מוסיקה ישראלית

זום

צלילי האקורדיון בפתיחה מכניסים לסרט מתח בבימויו של שלום חנוך – "זום אאוט, זום אין, קצת אקשן קצת מין". הדרמה הקצבית מזכירה את "מחכים למשיח", אלא שהתוכחה החברתית של השיר ההוא: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אינה קיימת באלבום החדש של

שלום חנוך 2016 צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

זום

האווירה בשיר, הקצב, טון הסיפור מחזירים ל"משיח". גם השיר ההוא היה סוג של סרט. הפעם – הפקת סרט מתח של ממש. יש מצלמה. יש מאפרת. יש סיפור רצח. יש מוסיקה. שיר האפוקליפסה עכשיו בסרט, במציאות. על רקע אירוע מקומי של

שלום חנוך ושרית חדד - איך זה את
מוסיקה ישראלית

איך זה את

שלום חנוך עושה מהלך מעניין בימים אלה של "מלחמת תרבויות". הרבה גבות יורמו. מהיכרות עם האמן – אין כאן חנופה. שרית חדד הייתה מבחינתו הקול הנכון במקום הנכון. זה אינו שיר חדש. הוא כתב והלחין אותו עבור "מוסקט", האלבום המשותף

שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

המדינה הזאת צריכה אמא

"כשההנהגה הגברית המאופיינת בכוח, שתלטנות, אגו ותפיסת מלחמה תפנה את מקומה לצד הנשי המכיל, הניהולי, השכלי והאמיץ, המקום בו אנו חיים יראה אחרת וכולנו נרוויח מזה", זה הטקסט שצורף לשיר החדש של שלום חנוך, פרשנות של הכותב לשירו, ואין הרבה

שלום חנוך. צילום: מרגלית חרסונסקי
הופעות

מישהו הפסיק את הזרם ההופעה

שלום חנוך התחיל ב"נגד הרוח". ישוב על כיסא. נגנים מולו בחצי מעגל. יוסי פיין לצידו. במה ממוקמת במרכז הבארבי. הקהל יושב מסביב. בעידן המ.טי.ווי קראו לפורמט "אנפלאגד", כלומר רוק – אבל כמה שיותר אקוסטי. עוד תחנה של שלום בגלגול הזה.

יזהר אשדות - את והגשם
מוסיקה ישראלית

את והגשם

תנו לי לדמיין: רגעים לפני סיום ההופעה, עוזבים הנגנים את הבמה ומשאירים את יזהר אשדות לבד עם הגיטרה לשיר "את והגשם". הקול הנוגה, הלחן, הליווי – טורפים את הקלפים. זה דף חדש שמכיל ישן. כזה יזהר אשדות עוד לא שמענו.

שלום חנוך גיטרה
מוסיקה ישראלית

גיטרה

נו, טוב הגיעה השעה להגיד תודה לגיטרה אחרי כל השנים האלו. מגיע לה. שלום חנוך כתב שיר אהבה מלא התפעמות לאהובת חייו, מי שילדה לו את המוסיקה. האניש אותה. פונה אליה בגוף שני: "את היא השרה", "מכל מאהביך ילדת לי

שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי
הופעות

שלום חנוך – צד ב'

"צד ב'" של שלום חנוך הפך לערב אחד ל"צד א'". השירים, שאין לכם סיכוי לשמוע אצלו רוב ימות השנה, קיבלו היתר מיוחד מפסטיבל הפסנתר להגיע אל קדמת הבמה. מעניין: כי הקהל שהגיע לערב הזה בחר במודע  לוותר על להיטים, להאזין

שלום חנוך - המקרה והטעות
מוסיקה ישראלית

המקרה והטעות

שלום חנוך 2015. מה השתנה בו? אחרי תריסר שירים, אני כותב: גר יותר בתוך עצמו. לעיתים מלודי עד צביטה, לעיתים – מעדיף את הנרטיב הרוקיסטי, שאינו בהכרח מפנק אוזן. זה שלום של כל זמניו, של נגיעה פילוסופית נוגה-רגישה בהוויית הקיום

שלום חנוך - אנשים
מוסיקה ישראלית

אנשים

גיטרות מנסרות. הקצב הולם. הקול הצרוב מבהיר מציאות בסרקזם: זו אינה הפוליטיקה. זה אנחנו. כולנו. זה חוסר היכולת שלנו להקשיב לזולת, הצורך הבלתי נלאה של כל אחד להשמיע  את דבריו, שלרוב הם סרי טעם, מבלי יכולת לשמוע מה אומר האחר.

דילוג לתוכן