הסאונד האפל, הבס המקרטע, הקולות הגבוהים, התיפוף השבטי מייצרים את הריטואל המוסיקלי לשירתה הרגועה של סמדר אקראי. גם גיטרה חשמלית אקספרסיבית משחקת תפקיד במונולוג. ההפקה המוסיקלית כמו חסכה מהזמרת את כל מטעני הדרמה שקיימים אצלה. היא יכולה ללכת על שירה
הכביש הארוך באנלוגיה לחיים. המודעות לתוצאות מהירות הנסיעה – אינה קיימת בד"כ. הפער הוא בין ההדחקה למודעות. אין מודעות גבוהה למוות. עידו רצון מכניס להילוך של הכרה במציאות – פוחד שיפגע במישהו תוך כדי נסיעה. כולנו על כביש מהיר, שלא
נתחיל בקליפ: עידו רצון מביט לנו בעיניים וגם מקשיב לעצמו, כשהוא שר בטון נוגה ומדוכדך, על מצוקה נפשית. הסרטון הוא סוג של מניפולציה מחוכמת ואינטגרטיבית על "תביט בי בעיניים". כלומר – בהקשבה הזו יש גם אלמנט חזותי. הקליפ הופך לא
עד כמה עמוקה יכולה להגיע הבעת כאב? הפסוק מבראשית, שעידו רצון עושה בו שימוש, אומר: "בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על-פני תהום, ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלוהים, יהי אור ויהי-אור" אין אור בשיר
