מוסיקה ישראלית
נדב גדג' אוטו פלסטיק
מה הוא רוקד? מה השמחה? השיר הזה מוציא עוד פעם מנדב גדג' את הילד שבו. שר, רוקד, מכייף. על מה? הבחורה שלא שמה עליו. אוהבת להיות לבד כשבא לו עליה. גם מזארטי ופרארי לא יעשו לה את זה. מצידה שיבוא
30/09/2021
מה הוא רוקד? מה השמחה? השיר הזה מוציא עוד פעם מנדב גדג' את הילד שבו. שר, רוקד, מכייף. על מה? הבחורה שלא שמה עליו. אוהבת להיות לבד כשבא לו עליה. גם מזארטי ופרארי לא יעשו לה את זה. מצידה שיבוא
השיר מייצג ככל הנראה דור של אנשים צעירים, שאינם יודעים מה הם רוצים מעצמם. הם עצובים, מדוכאים, לא מוצאים כיוון ודרך, רק תחושות של "הכל חארה" אופפות אותם, ואין תשובות לשאלות קיום. כשלדובר בשיר אין אפילו דקה לנשום – איך
כנראה ש-38 המעלות עשו משהו לא טוב לזמר. הטקסט נשמע בליל מילים היסטרי על פס הקול האלקטרו פאנקי, שאם אין לך אותו (את המילים) ביד – אין סיכוי שתבין מה רוצה נדב גדג' מחייך. טוב שההיסטריה הזו נקטעת בבית מלודי המוגש
נער מקבל אלבום ראשון בגיל 17. הוא אינו חייב להראות את זה, אבל הפרצופים המפגרים על העטיפה אכן מסגירים שטרם התבגר. כל השאר – בוגר מגילו בכמה שנים טובות. לנדב גדג' זה מרגיש "ילד חדש שנכנס לבית הספר". לזכותו ייאמר
מה לנדב גדג' ולטקסט ההזוי הזה? האמת, אין לי מושג מיהו נדב גדג'. מאז הזכייה ב"הכוכב הבא" ו – Golden Boy של האירוויזיון הוא הפך כלי לייצור להיטים. מנצלים את קולו, האת האנרגיות המוספות, את החיוניות הבימתית, פחות מתייחסים לו
זה שיר "מזרחי" באנגלית. הבחור הרוס עליה, בונה עליה, כי היא תציל את חייו. בלעדיה – ישתגע. למרות שאין ביניהם עדיין כלום, הוא כבר מבטיח שלא יעזוב אותה לעולם. כן, עוד כותבים שירי אהבה משומשים כאלה, בתקווה שבאנגלית זה ישמע
אנחנו כבר כל כך בתוך הגימיק, שנאלצנו לשמוע גרסה נוראה ל"גולדן בוי" בלשון הקודש של מאיר גרין, כשההפקה מגייסת את נדב גדג', מי שזכה עם השיר בתחרות הקודמת, לקשט את שולחן השופטים. גרין הפך את השיר לחפלה שמתכתבת עם אולמי
אחרי האירוויזיון קוראים לו nadav guedj. כך נרשם על הסינגל. מעיד על המגמה? מה גדג' רוצה להיות כשיהיה גדול? זמר מועדונים מצליח, אירועים לוועדי עובדים, היכלי תרבות, אמפי תיאטרונים? חו"ל? זהב, פלטינה? בעיה. הבחור נזרק היישר אל הזירה, ההפקה קורצת החוצה.
המבקר כבר אכל את חצי הכובע שלו. האם במוצ"ש הטא יאכל את החצי השני?
הימורים בשנתה ה-60 של תחרות האירוויזיון (19.5). על מה לשים את הכסף? אני הייתי מהמר על Il Volo, טריו האופרה האיטלקי ששר באיטלקית Grande Amor. נדוש נורא, אבל שיר על אהבה גדולה באיטלקית בקולות כאלו – גימיק לא נורמלי. ארבעים
תפסת מרובה לא תפסת? הראש הישראלי ממציא עוד נוסחה כדי לשכנע מדינות הגוש האירופאי להעניק לישראל הרבה דוז פואה באירוויזיון שייערך בווינה. נדב גדג', זוכה "הכוכב הבא"' לוקח איתו לתחרות שיר בשלושה סגנונות. לא פחות. לזמר הריתם נ' בלוז הצעיר
מי מרביעיית הגמר – נדב גדג', אביה שושני, איקי לוי והראסטה היברו מן, שרי נחמיאס, הייתם שולחים לאירוויזיון בוינה? אם רגאיי מאחד את כל העולם, כמו שהוא מקפיץ שוב ושוב את השופטים – אז איקי לוי והראסטות שלו – הוא
שאלת הייצוג באירוויזיון מגיעה לשלב הזה. ביצועים ייחודיים, נאמר שבריריים, כמו של נאוה תהילה וולקר אינם באים בחשבון. טעה אראל סקעת כשאמר, כי "מרגיש לו", שהיא ויתרה בביצוע שלה ל"את כמו כולם" של משינה. נראה שסקעת, שבתוכניות האחרונות התמקצע כשופט,
מה קורה כשנותנים לזמרות גדולות שירי אירוויזיון קטנים? הן מנסות להפוך את השירים לשירים גדולים. התוצאה – אמנם שאפתנית ובעיקר יומרנית. היומרה עלולה להרוג. זה מה שארע לשרי נחמיאס בגרסה שלה ל"השקט שנשאר", ששרה שירי מיימון באירוויזיון של 2005. מוקי טען
הריאליטי בהכוכב הבא מעלה הילוך. כיוון שהפורמט מקורי, אפשר לעשות בו ככל העולה על הדעת. הפעם ביקשו מכל מתמודד להקדיש שיר לאדם יקר לו. התוצאה: מסחטת דמעות לתוך הפריים טיים. מניפולציית רגש הרדקור. מוקי היחיד, שלא נסחף בזרם הדמעות. הוא התייחס