נושי פז

איש הצל הוא בבואה שקיימת בכל אחד מאיתנו, מעין הדמות השנייה השלטת בחייו. אהוד בנאי ממתבסס על אמרותיו של רבנו בחיי מלפני 800 שנה: "לכל הנבראים בעולם יש צל, בין שיהיה אדם בהמה עץ אבן או עשב השדה, שלא יהיה

אהוד בנאי סיים את הערב בשיר שקט – "איש כל בו", שהגיע אחרי הילולת "ג'מלי פורוש". הקהל, שנהר לקדמת הבמה לחגוג, קפא בהפתעה על מקומו. בנאי כמו אמר להם: אני לא משבית שמחות, אבל בואו נגמור אחרת. במקום לפזז –

אלבום חדש של אהוד בנאי הוא המשך מסע שעובר דרך תחנות פוליטיות, חברתיות, מסורתיות, גם אישיות. אצל אהוד בנאי אני סקרן לדעת מה הסיפורים החדשים שקרמו עור וגידים לשירים – כי הוא בעיני אחד האמנים היותר אמינים ומהימנים בתרבות המקומית.

איך הבת קראה את אביה, הרגישה אותו, הבינה אותו. אני מתבסס על מידע חוץ שירי. מרים בנאי כתבה את אהוד בנאי, שהלחין ושר וידוי ממילותיה. קלטה אותו ברגישות מופלאה. אהוד שר בטון שמבקש לא רק מחילה אלא חמלה כאילם עומד על סף דלתה של

אילן דמרי מנסה לצחוק על עידן מודעות היתר. לא בטוח שמודעות מגדירה נכון את התובנה, כי היא מהווה מושג יחסי. העובדה שאדם מודע לעצם קיומו של דבר מסוים, עדיין אינה אומרת שיעבוד או התמכרות. דמרי התכוון לומר: כאשר המודעות לעניינים

"עושים אהבה בלועו של דרקון" – את התמונה הסוריאליסטית שר שלומי ברכה בטון קודר. אהבה? – סיוט. נצטרף למסע המסתורי שלו למצוא נחמה (אהבה) בעולם נורא. הכניסה ללוע דרקון (פולט אש) מבטלת כל סיכוי. רחוב הירקון הוא הדרקון המתפתל לאורכו